שכר העבודה נחשב לאחד הרכיבים החשובים ביותר ביחסי העבודה בין עובד למעסיק, וזוכה להגנה מיוחדת מצד המחוקק. חוק הגנת השכר קובע הסדר נוקשה המגדיר אילו ניכויים מותרים ואילו אסורים. העיקרון המנחה הוא שמעסיק אינו רשאי לנכות סכומים מהשכר ללא בסיס חוקי מפורש. ניכוי שאינו מותר בחוק נחשב להפרה יסודית המקימה עילה לתביעה משפטית, ובמקרים מסוימים עשויה אף להוביל לסנקציות פליליות או מנהליות.
סעיף 25 לחוק מפרט רשימה סגורה של ניכויים המותרים בדין. אלו כוללים תשלומי חובה כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות, וכן הפרשות לקופות גמל, דמי חבר לארגוני עובדים או תשלומים שנקבעו בפסק דין. מורכבות עולה כאשר מעסיקים מנסים לנכות 'חובות' שלטענתם העובד חב להם, למשל בגין נזקים או הוצאות הכשרה. החוק דורש כי במקרים אלו תהיה הסכמה מפורשת בכתב מהעובד, וכי מדובר בחוב קצוב ומוסכם. בתי הדין לעבודה מבהירים בעקביות כי מעסיק אינו מוסמך לעשות דין לעצמו ולנכות סכומים באופן חד-צדדי בגין נזק נטען, במיוחד כאשר העובד חולק על עצם קיומו של החוב או על גובהו.
בסיום יחסי העבודה, מעסיקים נוטים לעיתים לנכות סכומים משכרם האחרון של העובדים, למשל בשל אי-מתן הודעה מוקדמת. גם במקרה זה, אם העובד מכחיש את החוב, על המעסיק לפנות להליך משפטי מסודר להוכחת טענותיו ולא לנכות את הסכום באופן אוטומטי מהשכר. ניכוי ללא הסכמה ברורה וכתובה מהווה פגיעה משמעותית בהגנת השכר.
כאשר עובד נתקל בניכוי חשוד, עליו לפעול באופן מושכל. השלב הראשון הוא בדיקה מעמיקה של תלוש השכר והשוואתו לחוזה ההעסקה. מומלץ לפנות למעסיק בכתב, ולא להסתפק בשיחה בעל פה, כדי לקבל הסבר מפורט על מהות הניכוי ולדרוש תיעוד רלוונטי. חשוב לתעד כל התכתבות ולקבץ מסמכים כמו חוזה עבודה, דוחות נוכחות וכל הסכמה בכתב שניתנה בעבר. במידה והניכוי אינו מוצדק, ניתן להגיש מכתב דרישה להשבת הכספים ואף לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה. במסגרת תביעה ניתן לדרוש לא רק את השבת הכספים שנוכו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, אלא גם פיצויי הלנת שכר, פיצויים לדוגמה בשל תלוש שכר לא תקין, והשלמת הפרשות סוציאליות שנפגעו כתוצאה מהניכוי.
מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי בשלב מוקדם, במיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים או כאשר המעסיק מפעיל לחץ פסול. הימנעות מפעולה עלולה להתפרש כשתיקה והסכמה, מה שיקשה על העובד לדרוש את כספו בעתיד. כמו כן, יש להיזהר מחתימה על כתבי ויתור גורפים בסיום העסקה, שכן אלו עלולים להשפיע על היכולת להגיש תביעה בגין זכויות מגן. המידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של נסיבות המקרה והדין העדכני.