היחסים בין עורך דין ללקוחו מושתתים על אמון בסיסי וציפייה לנאמנות מוחלטת. כאשר יחסים אלו מופרים באמצעות מעשי הונאה או מצגי שווא, עשוי הלקוח הנפגע למצוא עצמו מול שוקת שבורה. במקרים אלו, בחינת האפשרות להגשת תביעה אזרחית הופכת לרלוונטית.
עקרונות האחריות במקרים של תרמית המשפט מכיר בעוולה אזרחית של תרמית, אשר נועדה לספק סעד למי שסמך על מצג שווא כוזב ונגרם לו נזק כתוצאה מכך. כאשר מדובר בעורך דין, הציפייה המוגברת ליושרה הופכת את הפרת האמון לחמורה במיוחד. על מנת להצליח בתביעה, על התובע להוכיח כי עורך הדין הציג מצג שאינו אמת במטרה להטעות, כי הלקוח הסתמך על מצג זה בתום לב, וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין אותה הטעיה לבין הנזק הכספי או הנפשי שנגרם.
דפוסי פעולה המעלים חשש לתרמית קיימים מצבים מובהקים בהם עולה חשד להתנהלות פסולה מצד עורך דין. בין היתר, מדובר במקרים של קבלת שכר טרחה ללא ביצוע עבודה בפועל, שימוש בכספים שהופקדו בנאמנות לצרכים אישיים, הסתרת מידע מהותי מהלקוח – כגון חתימה על פשרות ללא ידיעתו – או ייצוג המבוסס על ניגוד עניינים מוסתר ושיתוף פעולה עם הצד שכנגד. פעולות אלו מהוות הפרה של החובות המקצועיות והאתיות הבסיסיות.
סעדים ותרופות ללקוח שנפגע ההליך המשפטי מציע מספר דרכי פעולה אפשריות להשבת המצב לקדמותו. במישור האזרחי, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים ממוניים, השבת כספים שהוצאו שלא כדין, ואף פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהניצול. במקרים של הסכמים שהושגו בתרמית, עומדת הזכות לדרוש את ביטולם. מעבר למישור האזרחי, פתוחה הדרך להגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ערוץ אשר עשוי להוביל להליכים משמעתיים כנגד עורך הדין.
מה חשוב לבדוק לפני נקיטת צעדים לפני הגשת תביעה, יש לבצע ניתוח מעמיק של המקרה ולבחון את התשתית הראייתית הקיימת. מומלץ לאסוף מסמכים, תיעוד התכתבויות, הקלטות, או עדויות שיכולות לתמוך בטענה בדבר כוונת ההטעיה והנזק שנגרם. הערכת סיכויי הצלחה והבנת הכלים המשפטיים, לרבות סעדים זמניים כגון עיקולים, מהווים חלק חיוני בניהול נכון של ההליך. פנייה לייעוץ מקצועי מאפשרת לבחון את המקרה באופן אובייקטיבי ולגבש אסטרטגיה שתואמת את נסיבות המקרה. המידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של נסיבות המקרה והדין העדכני.
