הגשת התנגדות לצו קיום צוואה היא הליך משפטי מורכב הדורש הרבה מעבר להצהרה סתמית על חוסר הסכמה. הצלחה בהליך זה אינה מובטחת, אך בניית תיק מבוסס, סדור ומדויק עשויה למנוע חסרים טכניים ולחדד את המחלוקת באופן המיטבי בפני הרשם לענייני ירושה ובית המשפט. הצעד הראשון הוא הבנה עמוקה של הסטטוס המשפטי הנוכחי. יש לאתר את פרטי המנוח ומספר התיק הרלוונטי ולבחון בקפידה אם ניתן כבר צו או שמא הבקשה טרם הוכרעה. מועדי ההגשה הם קריטיים ואינם נעצרים בשל שיחות משפחתיות או התכתבויות פנימיות.
אם המועד קצר או חלף, יש לבחון בדחיפות את האפשרויות הדיוניות העומדות על הפרק. הימנעות מפעולה בשל הנחות יסוד שגויות עלולה להוביל להחמצת הזדמנויות משפטיות יקרות ערך. לב ההתנגדות טמון בחיבור העובדתי בין טענות משפטיות לממצאים קונקרטיים. מומלץ ליצור מיפוי פנימי המקשר בין כל טענה לראיות התומכות בה, למסמכים הרלוונטיים ולאנשים המכירים את העובדות מידיעה אישית. הימנעות מהכללות ודייקנות בהבחנה בין עובדות שנצפו ישירות לבין מידע שהגיע מצד שלישי הן קריטיות לשכנוע.
חשוב גם לבחון מראש מידע העלול להחליש את עמדתכם; הכרת נקודות התורפה מבעוד מועד מאפשרת להחליט כיצד להתמודד איתן בצורה מושכלת. כאשר ניגשים להכנת המסמכים, הסדר הוא המפתח. יש לוודא התאמה מלאה בפרטים מזהים, שמות ותאריכים בין כלל הנספחים. מומלץ לסדר את החומר על פי ציר זמן או נושאים, תוך מתן כותרות ברורות לכל מסמך. התצהיר המצורף הוא מסמך משפטי מחייב, ועל כן אין להכניס בו השערות או עובדות שלא נבדקו לעומק. יש להקפיד על צירוף כל הדרישות הטכניות, כגון אישור אגרה וייפוי כוח, בהתאם להנחיות העדכניות של הרשם.
לאחר ההגשה, חובת המעקב מוטלת על המגיש. יש לשמור על אישורי מסירה ולוודא שהבקשה נקלטה במערכת. הגשת ההתנגדות היא רק יריית הפתיחה; לאחר מכן, התיק צפוי לעבור להכרעת בית המשפט לענייני משפחה, שם תתנהל ההתדיינות לגופו של עניין, לרבות הליכי גילוי מסמכים ובירור ראייתי. במידת הצורך, ניתן לבחון הסדרים מוסכמים, אך אלו אינם מהווים מסלול בטוח או חובה. לפני פגישה עם איש מקצוע, הכינו רשימת משימות המפרטת איזה מידע חסר ומי מחזיק בו, והפרידו בין השאלות המשפטיות הנוגעות לתוקף הצוואה לבין סוגיות ניהול נכסי העיזבון עצמו. המידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של נסיבות המקרה והדין העדכני.