מסגרת העבודה והתגמול הראוי חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את הבסיס המשפטי ליום עבודה סטנדרטי בישראל. שבוע עבודה מקובל עומד על 42 שעות, כאשר חריגה מהמכסה היומית או השבועית מקימה לעובד זכות לתשלום נוסף. התגמול עבור שעות אלו מחושב באופן מדורג: השעתיים הראשונות מעבר למכסה מזכות בתוספת של 25% (125% משכר השעה), וכל שעה נוספת לאחר מכן מזכה בתוספת של 50% (150% משכר השעה). במקרה של עבודה בימי מנוחה שבועית או חג, אחוז התגמול משתנה ומתחיל לרוב ב-150%.
יצוין כי קיימים חריגים ספציפיים בחוק, כגון משרות אמון אישי, אך אלו מפורשים על ידי בתי הדין לעבודה בצמצום רב. ## הנטל הראייתי וחובת הרישום חוק הגנת השכר מטיל חובה על המעסיק לנהל פנקס שעות מדויק. במקרים שבהם לא נשמר תיעוד זה כנדרש, עובר נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק, אשר יידרש להוכיח כי העובד לא ביצע את השעות הנטענות (עד לתקרה חודשית של 60 שעות). נושא השכר הגלובלי נפוץ במקומות עבודה רבים, אך הוא מחייב הפרדה ברורה בתלוש השכר ועמידה בתנאי שכר הוגנים.
שכר גלובלי אינו משחרר את המעסיק מחובתו לנהל מעקב נוכחות או מתשלום עבור שעות המבוצעות מעבר למכסה שסוכמה מראש. ## צעדים פרקטיים להתמודדות עם פערים בשכר כאשר מתגלה חוסר בתשלום, מומלץ לעובד לפעול בשיקול דעת. ראשית, יש לנהל רישום עצמאי ומדויק של שעות העבודה, הפסקות, והגעה ליעד. שנית, מומלץ לבדוק את התאמת הרישום האישי מול תלושי השכר באופן עקבי. במקרה של פערים, פנייה מנומסת למעסיק בכתב עשויה להוביל לתיקון הטעות. במידה והפנייה אינה נענית, יש לשקול איסוף ראיות תומכות כגון תכתובות ווטסאפ או דוא"ל המעידות על עבודה בשעות מאוחרות.