בצעד משמעותי הנוגע להקצאת תקציבי מדינה לחינוך, אישר לאחרונה בג"ץ את המתווה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, יחד עם המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי. מדובר במתווה המסדיר את שחרורם של כ-98 מיליון שקלים, שהיו מיועדים לרשתות החינוך החרדיות עבור שנת הלימודים הקודמת, ואשר היו נתונים תחת צו ביניים שעיכב את העברתם. הרכב השופטים בתיק, שכלל את השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, הורה על ביטול צו הביניים ואישר את יישום המתווה לאחר שלא הוגשה כל התנגדות מצד הצדדים לעתירה.
הרקע להחלטה נעוץ בעתירות שהוגשו על ידי חברי כנסת ממפלגת יש עתיד ועמותת חדו"ש, אשר יצאו נגד העברות כספים רחבות שאישרה ועדת הכספים בסוף שנת 2025. העותרים טענו כי מוסדות חרדיים רבים אינם עומדים בחובת לימודי הליבה וכי הפיקוח הממשלתי על כך לוקה בחסר, ולכן העברת כספים ציבוריים נוספים נעדרת הצדקה משפטית ועובדתית. על פי המתווה שאושר, חלוקת הכספים תבוצע בהתאם למידת העמידה של המוסדות בתוכנית לימודי הליבה בשנת תשפ"ה. לצורך הבדיקה נבחרו חמישה מקצועות ליבה מרכזיים: עברית, אנגלית, מתמטיקה, מדעים ותנ"ך.
המוסדות נדרשים להוכיח כי הם מלמדים את המקצועות הללו בהיקף של לפחות 75% מתוכנית היסוד שנקבעה למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים. אחד הנדבכים המרכזיים במתווה הוא מנגנון הקיזוז: מוסדות שלא יעמדו במלוא הרף הנדרש יקבלו סכום מופחת, כאשר גובה התקצוב ייגזר מהיקף לימודי הליבה בפועל. בנוסף, נקבע כי 31 מוסדות שבהם נמצא כי חסר מקצוע ליבה שלם בשכבות הגיל לא יזכו כלל לתקצוב במסגרת זו. היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי מדובר בפתרון נקודתי ורטרוספקטיבי עבור שנת הלימודים תשפ"ה בלבד.
המתווה אינו מתיימר להכריע בשאלות העקרוניות והרחבות יותר הנוגעות לחובת לימודי הליבה בכללותה, שיטות הפיקוח או הכשרת מורים, וסוגיות אלו צפויות להתברר בהמשך במסגרת העתירות התלויות ועומדות. המשמעות המעשית עבור מוסדות החינוך היא החמרת הפיקוח והתניית התקציב בעמידה במדדים לימודיים מוגדרים. עבור הציבור, מדובר בשינוי גישה בניהול התקציבים המיועדים למגזר החרדי, תוך יצירת מנגנון ביקורת המצמיד את התקציב לביצועים לימודיים בפועל. ניתוח משפטי זה מסתמך על הדיווחים אודות החלטת בית המשפט והודעות משרד המשפטים בנושא.