3 בספטמבר 2026ynet – RSS חדשות בסינון משפטי

בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים: פגם חוקתי בהליך החקיקה

בהחלטה תקדימית שניתנה פה אחד, פסלו תשעת שופטי בג"ץ את התיקון לחוק שמנע מעצר של משתמטים חרדים מגיוס. השופטים קבעו כי נפל פגם מהותי בהליך החקיקה, ומרבית ההרכב הוסיפה כי החוק פוגע אנושות בזכות החוקתית לשוויון בנטל השירות הצבאי.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ynet – RSS חדשות בסינון משפטי

למה זה חשוב?

הפסיקה מציבה מחסום חוקתי מול ניסיונות חקיקה המבקשים להעניק פטור גורף מאכיפה לקבוצות אוכלוסייה, ומדגישה את עקרון השוויון בפני החוק כערך עליון שאינו ניתן לביטול ללא מנגנונים מאזנים.

עיקרי הדברים

  • ▪בג"ץ ביטל פה אחד את התיקון לחוק שמנע מעצר משתמטים חרדים.
  • ▪הביטול התבסס על פגם מהותי בהליך החקיקה שסטה מהצעת החוק המקורית.
  • ▪שמונה שופטים קבעו שהחוק אינו חוקתי בשל פגיעה קשה בזכות לשוויון.
  • ▪השופט סולברג הדגיש כי אכיפת הדין אינה קשורה ללימוד תורה אלא להשתמטות משירות.
  • ▪החוק נפסל בשל העדר תכלית לגיטימית ובשל שלילת כלי אכיפה מצה"ל.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם החלטה גורפת שביטלה את תיקון החוק שנועד למנוע הליכי אכיפה ומעצרים נגד צעירים חרדים שאינם מתייצבים לשירות צבאי. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי הרכב של תשעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג. הרקע המשפטי לביטול נעוץ בשני אדנים מרכזיים: פגם פרוצדורלי בהליך החקיקה ופגם מהותי הנוגע לחוקיות החוק. השופט סולברג, שכתב את חוות הדעת המרכזית, ציין כי החוק כפי שנחקק סטה מהנושא המקורי של הצעת החוק כפי שהוגשה בקריאה הראשונה. על פי פסיקת בג"ץ, מדובר בפגם היורד לשורש העניין, שכן החוק אושר ללא תהליך חקיקה תקין וסדור כנדרש.

מעבר לפגם הפרוצדורלי, שמונה מתוך תשעת השופטים קבעו כי החוק אינו עומד במבחני פסקת ההגבלה בשל פגיעתו הקשה בזכות לשוויון. בפסק הדין הודגש כי המדינה מחויבת באכיפה שוויונית של הדין הפלילי, וכי יצירת מנגנון שפוטר קבוצת אוכלוסייה שלמה מאכיפה אינה נחשבת לתכלית לגיטימית. בית המשפט הבהיר כי החוק שלל מצה"ל כלי אכיפה מרכזי בהתמודדות עם אי-התייצבות, מבלי להציב מנגנון חלופי, דבר שהחריף את חוסר השוויון הקיים בנשיאה בנטל. בחוות דעתו הבהיר השופט סולברג כי האכיפה כלפי החרדים נובעת מהשתמטות משירות ולא מעצם לימוד התורה.

בתגובה להחלטה, חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה תקף בחריפות את הפסיקה וכינה אותה מסע רדיפה נגד הציבור החרדי ועולם התורה. עבור הקוראים המשפטיים, פסק דין זה מסמן את גבולות היכולת של המחוקק לבצע שינויים בהליכי חקיקה מבלי לעמוד בסטנדרטים של הליך ראוי, ומבהיר את עמדתו של בג"ץ בנוגע למידת החופש של המדינה בהחלטות הנוגעות לשוויון בנטל השירות הצבאי. המשמעות המעשית היא שחסינותם של המשתמטים ממעצר, כפי שביקש התיקון לקבוע, בטלה ואינה עומדת עוד, מה שמחזיר את סמכויות האכיפה לידי רשויות הביטחון בהתאם לחוק שירות ביטחון המקורי.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל