בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם פסק דין דרמטי שבו הורה פה אחד על בטלות מינויים של בכירים במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. במסגרת ההחלטה, נקבע כי מינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב לתפקיד יושבת ראש המועצה, לצד מינויים של עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין כחברי מועצה, אינם תקפים. החלטת בית המשפט מגיעה בעקבות חשיפה עיתונאית של חדשות 13 מוקדם יותר השנה, שהצביעה על מעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליך המינוי. על פי הדיווח, ראש הממשלה השתתף בישיבת ממשלה שעסקה במינויה של בן חי-שגב, וזאת על אף שהיא משמשת כעדת תביעה במשפטו הפלילי.
השתתפות זו עומדת בניגוד להסדר ניגוד העניינים המחייב את ראש הממשלה, האוסר עליו לעסוק בעניינם של עדים במשפטו. במהלך הדיונים בבג"ץ התייחס השופט אלכס שטיין למורכבות המצב, והדגיש כי כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי, חל איסור על קשר עם עדי תביעה. עו"ד עמית חדד, המייצג את נתניהו, ציין בהקשר זה כי ייתכן שניתן היה להימנע מהתוצאה אילו היו ממתינים לחוות דעת משפטית כנדרש. במקביל, נדונו במהלך הדיון טענות חמורות כלפי שר התקשורת, שלמה קרעי, בנוגע להתנהלותו לאחר שהוצא צו הקפאה למינויים.
נציגת היועצת המשפטית לממשלה הציגה בפני השופטים מידע שלפיו השר פעל באמצעים שונים כדי לשכנע את חברי המועצה להתפטר, וזאת במטרה לעקוף את ההחלטה השיפוטית. נציגת היועמ"שית תיארה התנהלות זו כפגיעה קשה בשלטון החוק ובכיבוד החלטות הערכאות השיפוטיות. הסוגיה קיבלה משנה תוקף נוכח דיווחים לפיהם בן חי-שגב שינתה במהלך משפטו של נתניהו את עדותה באופן שהיטיב עם הנאשם, צעד שהוביל את הפרקליטות לבקש להכריז עליה כעדה עוינת. גורמים משפטיים שהתבטאו בנושא ציינו כי בנסיבות אלו נוצר חשש לזיהום ההליך המנהלי.
החלטת בג"ץ שמה קץ למינויים שנויים במחלוקת אלו ומבהירה את גבולות המותר לאנשי ציבור הנתונים בניגוד עניינים מובהק. פסק הדין מהווה תזכורת משפטית לחשיבות הקפדה על כללי מינהל תקין ועל ההפרדה הנדרשת בין עניינים אישיים לבין חובות השרים וחברי הממשלה. מדובר באירוע בעל השלכות רוחב על אופן ביצוע מינויים בשירות הציבורי בישראל ועל המחויבות הנדרשת מדרגי הממשל לכיבוד החלטות הרשות השופטת, גם בעתות של מתיחות פוליטית או ביטחונית.