בית המשפט העליון קיים דיון משמעותי בהרכב של שלושה שופטים – יעל וילנר, חאלד כבוב ואלכס שטיין – בנוגע לשימוש באפליקציות ייעודיות לדיווח על נוכחות בוחרים בזמן אמת ביום הבחירות. הדיון נסוב סביב החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית להתיר לנציגי מפלגות בקלפיות להעביר מידע על מצביעים, פעולה שעמדה בעבר בסתירה לעמדת יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, שאסר על המהלך. העתירה הוגשה על ידי יועז הנדל ומפלגת המילואימניקים, עורך הדין שחר בן מאיר וארגון 'בוחרים לישראל'. העותרים טוענים כי המהלך נעשה ללא סמכות חוקית מפורשת ומהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות הבוחרים.
לטענתם, המפלגות משתמשות במערכות אלו, כגון אפליקציית 'אלקטור', כדי לנהל מאגרים ממוחשבים, לסווג תומכים וללחוץ על מצביעים להגיע לקלפיות. במהלך הדיון, ביקשה השופטת יעל וילנר לברר את הבסיס המשפטי להמשך השימוש בכלים אלו. בתגובה לטענות על פגיעה בפרטיות, טען נציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך, כי המידע נגיש וכי מצביעים המבקשים שלא לקבל פניות יכולים לעדכן את המפלגות על כך. דברים אלו נתקלו בביקורת מצד השופטת, שציינה כי מדובר בשינוי משמעותי של ההלכה הקיימת בנושא הגנת הפרטיות.
יצוין כי בית המשפט הוציא צו על תנאי המורה למפלגות ולוועדת הבחירות לנמק מדוע לא ייאסר על נציגים להעביר מידע על נוכחות מצביעים בקלפי בכל דרך שהיא. השופטים הבהירו כי הוצאת הצו נעשתה בשל אילוצי זמנים ודחיפות, ואין בה כדי להעיד על עמדתם הסופית בסוגיה. המקרה מעלה שאלות עקרוניות הנוגעות למתח שבין ניהול קמפיינים פוליטיים יעילים לבין השמירה על זכות הבוחר לאנונימיות ולפרטיות. הכרעת בג"ץ צפויה להשפיע באופן דרמטי על האופן שבו מפלגות מנהלות את יום הבחירות ועל גבולות השימוש בטכנולוגיות ניטור במרחב הציבורי והדמוקרטי.