פרשה משפטית בעלת חשיבות ציבורית רבה שבה להתברר בפני בית המשפט הגבוה לצדק, במסגרת עתירה שעניינה פרקטיקת הדיווחים המגיעים מנציגי סיעות בתוך הקלפיות בזמן אמת. על פי דיווחו של גלעד מורג ב'מעריב' מיום 9 בספטמבר 2026, המוקד המשפטי סובב סביב השאלה האם מותר לנציגי המפלגות לדווח למטות שלהם על הגעת בוחרים לקלפי ועל פעולת ההצבעה עצמה. בלב העימות ניצבת חוות דעתו של השופט נעם סולברג, אשר קבע בעבר כי חל איסור על נציגי סיעות ורשימות ביום הבחירות לדווח בזמן אמת על נוכחות של אדם בקלפי, על עצם הצבעתו או על נסיבותיה.
מטרת האיסור כפי שהתווה השופט סולברג הייתה להגן על הליך הבחירות התקין ועל פרטיותם של הבוחרים. בעקבות החלטה זו, הגישה מפלגת הליכוד עתירה לבג"ץ, ובמסגרת הליך פשרה קודם הוחלט כי הנושא יידון מחדש בוועדת הבחירות המרכזית, תוך הצגת עמדתו של השופט סולברג בפני חברי הוועדה. עם זאת, ועדת הבחירות המרכזית, שבה קיים רוב לנציגי מפלגת הליכוד, בחרה להכריע בסוגיה בניגוד לעמדתו של השופט סולברג. בדיון שנערך לאחרונה בבג"ץ, התעוררה שאלה עקרונית בנוגע לאיזון שבין הצרכים הלוגיסטיים של המפלגות לבין עקרונות יסוד דמוקרטיים.
השופטת יעל וילנר העלתה תהיות באשר להשלכות הפרקטיקה המדוברת על זכות הפרטיות ועל השוויון בין המתמודדים. לדבריה, העובדה שנעשה שימוש במידע זה כדי לכוון מאמצים לעבר קהלי יעד ספציפיים עלולה להוות פגיעה בשוויון, שכן מדובר בהאצה מפלגתית קונקרטית מתוך אינטרס פוליטי מובהק. מנגד, עו"ד בומבך, המייצג את עמדת הליכוד, טען בדיון כי לשיטתו אין בפרקטיקה זו משום פגיעה בשוויון. מפלגת הליכוד מוסיפה וטוענת כי המידע שנאסף בדיווחים אלו משמש את המפלגות, בין היתר, לצורך פעולות לוגיסטיות לגיטימיות, כגון סיוע בהסעת בוחרים לקלפיות כדי להבטיח את מימוש זכות ההצבעה.
העותרים מנגד ממשיכים לעמוד על דעתם כי מדובר בפרקטיקה בלתי חוקית אשר מחייבת הסדרה ברורה בחקיקה, ולא ניתן להותירה לשיקול דעת פוליטי בוועדה. ההליך הנוכחי ממחיש את המורכבות בניהול מערכות בחירות בעידן של מידע זמין, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בין חופש הפעולה של מפלגות לבין שמירה על טוהר הליך הבחירות והפרטיות של הבוחר. הכרעת הדין צפויה להשפיע על דפוסי הפעילות של המפלגות ביום הבחירות ועל האופן שבו מנוהל המערך הארגוני בקלפיות.