בצעד משמעותי, הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי המורה למדינה ולכוחות הביטחון להסביר מדוע לא תתאפשר חזרתה של משפחה פלסטינית לביתה שבאזור הכפר ג'אלוד הסמוך לקוסרה, זאת בעקבות עתירה שהוגשה נגד מפקד הצבא בגדה המערבית, ראש המינהל האזרחי, משטרת ישראל ושר הביטחון. על פי דיווחי חדשות 13, העותרים נאלצו לעזוב את בתיהם ביולי 2026 לאחר שורה של אירועים אלימים, שכללו מצור, פלישות לבתים וגרימת נזקים כבדים לרכוש, בהם חיתוך קווי מים, עקירת עצים והצתת רכב. על פי העתירה, האירועים החלו באפריל 2026 עם הקמת מאחז בלתי חוקי על אדמות פרטיות.
למרות פעולות פינוי נקודתיות של הצבא, נטען כי הפורעים שבו למקום עם עזיבת הכוחות והמשיכו לשלוט במבנים. בהחלטתם, מתחו השופטים ביקורת על תפקוד הרשויות בשטח, תוך שהם מציינים כי התופעה עומדת בניגוד לערכי היסוד של ישראל. בית המשפט הבהיר כי האחריות הכוללת לשלום התושבים מוטלת על המפקד הצבאי כריבון באזור. בהקשר זה, תהו השופטים מדוע לא ננקטו צעדי אכיפה חריפים יותר, כגון חילוט כלי רכב, ואף ציינו בחומרה התנהלות לא תקינה של חיילים מול הפורעים. כחלק מהחלטתו, הורה בית המשפט למשיבים לתאם את חזרתם של העותרים לביתם תוך 14 יום, תוך מתן הגנה מתאימה.
כמו כן, נדרשה המדינה להגיש תצהיר מפורט בנוגע לפעולות האכיפה והחקירה עד ל-8 באוקטובר. המקרה עורר הדים גם במישור המדיני, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא יצחק הרצוג התבטאו בנושא. נתניהו גינה את האלימות וציין כי כוחות הביטחון פועלים לחקירת האירועים, בעוד הנשיא הרצוג הגדיר את האירועים ככתם על פניה של המדינה וקרא למיצוי הדין עם פורעי החוק. המשמעות המעשית של החלטת בג"ץ היא הצבת דרישה אופרטיבית ולוחות זמנים ברורים למדינה להשבת הסדר על כנו ולאבטחת ביטחונם האישי של העותרים.
מדובר בהתפתחות משפטית המדגישה את חובתו של המפקד הצבאי להגן על האוכלוסייה האזרחית בשטחים, גם אל מול מעשי אלימות של אזרחים ישראלים, ומציבה בסימן שאלה את אפקטיביות האכיפה שבוצעה עד כה.