בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נדרש לאחרונה לסוגיית השימוש בכלים טכנולוגיים למעקב אחר בוחרים במהלך יום הבחירות. זאת לאחר ששופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי בעתירות שהוגשו נגד החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית, לאשר למפלגות לדווח בזמן אמת על אזרחים שהצביעו או כאלו שטרם הגיעו לקלפיות. במסגרת הצו, נדרשת ועדת הבחירות להציג את עמדתה ולהסביר מדוע לא תבוטל ההחלטה המאפשרת פעילות זו, כאשר הדיון בנושא נקבע לימים הקרובים. הפרשה מגיעה לפתחו של בית המשפט לאחר גלגולים קודמים שכללו החלטה קודמת של יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, אשר בוטלה בהמשך על ידי הרכב הוועדה המלא.
החלטת השופט סולברג, שביקשה להגביל את השימוש באפליקציות ייעודיות לניהול יום הבחירות, ספגה ביקורת פוליטית חריפה. בעקבות הדיון בבג"ץ, הוחזר הנושא להכרעת ועדת הבחירות המרכזית, שם הוחלט ברוב קולות להפוך את הקביעה המקורית ולאפשר את המשך השימוש באפליקציית 'אלקטור' למטרות ניטור מצביעים. בבית המשפט עלו טענות מצד מפלגת הליכוד, המיוצגת על ידי עו"ד אילן בומבך, כי השינוי בנוהל סמוך למועד הבחירות גורם לנזק משמעותי ליכולת המפלגה לפעול בשטח. מנגד, במהלך הדיון בבג"ץ, העלו השופטים תהיות לגבי אופי הטיעונים והאפליה לכאורה בין מפלגות בהתבסס על וותק וגישה למאגרי מידע.
השופט ח'אלד כבוב שאל בדיון האם המבחן הראוי להיתר הפעולה תלוי ביכולת טכנולוגית או בנתונים היסטוריים של מפלגה מסוימת. עו"ד בומבך הבהיר כי מדובר במערך ארגוני מורכב של המפלגה המסתמך על כלים אלו לאורך זמן. ועדת הבחירות נדרשת להגיש את תגובתה הרשמית לבית המשפט עד למועד שנקבע, לקראת הדיון המכריע שייערך בתוך ימים ספורים. הסוגיה מציפה שאלות משפטיות וציבוריות כבדות משקל בדבר האיזון הראוי בין הצורך של מפלגות להניע בוחרים לבין הזכות לפרטיות והחשש מפני שימוש במידע אישי ביום הבחירות. הדיון המשפטי הבא צפוי להבהיר את המגבלות שיוטלו על המפלגות ביום הבוחר ולהשפיע על אופן ניהול המערכה האלקטורלית בכל הקשור לניהול קשר ישיר עם הבוחרים בזמן אמת.