בית המשפט העליון פנה השבוע לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) ולממשלה, בדרישה כי יבחנו את הצורך בהצמדת אבטחה ליו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', יאיר גולן, ויגישו את עמדתם המנומקת לבית המשפט בתוך 48 שעות. החלטה מהירה זו ניתנה שעות ספורות לאחר שמפלגתו של גולן הגישה עתירה רשמית בנושא, זאת לאחר פניות מוקדמות לרשויות שלא נענו בחיוב. בעתירה שהוגשה לבג"ץ, טוענת המפלגה כי המציאות הביטחונית סביב יאיר גולן מחייבת התערבות מיידית. לטענת העותרים, משטרת ישראל מגדירה את רמת האיום על גולן כגבוהה, ועל אף הערכה זו הוא נותר ללא מעטפת הגנה.
המפלגה צירפה לעתירתה מסמכים המפרטים, לטענתה, שורה של איומי רצח קונקרטיים ומפורשים המופנים כלפי גולן ובני משפחתו ברשתות ובמרחב הציבורי. חלק מהאיומים המתועדים בעתירה כוללים קריאות מפורשות לאלימות פיזית קשה, תלייה ושימוש בנשק חם. עובר להגשת העתירה, פנתה המפלגה לראש השב"כ, דוד זיני, והציבה אולטימטום למתן אבטחה, אשר משלא נענה, הוביל לצעד המשפטי הנוכחי. ההקשר המשפטי הרחב יותר של הפרשה נעוץ בהחלטה קודמת של ועדת השרים לענייני שב"כ, בראשות שר המשפטים יריב לוין. על פי הפרסומים, הוועדה הסמיכה את שב"כ לקבוע בעצמו את המענה האבטחתי הנדרש לראשי מפלגות, בתקופה שעד השבעת הכנסת ה-26.
במסגרת זו, הוטלה האחריות על ראש השב"כ לקבוע את חבילות האבטחה לאישי ציבור שונים, בהם גם יאיר גולן, גדי איזנקוט ועופר וינטר. נציגי 'הדמוקרטים' הדגישו בעתירתם כי רמת הסיכון של גולן מדורגת במשטרה ברמה 4 מתוך 6, רמה המצדיקה, לשיטתם, פעולה אקטיבית של גופי הביטחון. משמעות החלטת בג"ץ בשלב זה היא חיוב המדינה בהצגת עמדתה המקצועית והמשפטית ביחס להערכת האיום ולקריטריונים המנחים להטלת אבטחה על נבחרי ציבור. עבור הציבור הרחב, הדיון משקף את המתח שבין חובת המדינה להגן על נבחרי ציבור לבין שיקול הדעת המקצועי המופעל על ידי גופי הביטחון בקביעת רמת הסיכון.
כעת, ממתינים הצדדים לתגובת המדינה, אשר תכריע האם יוחמר המענה הביטחוני המוענק ליו"ר המפלגה. יודגש כי מדובר בטענות המפלגה העותרת, והחלטת בית המשפט היא הוראה למתן תשובה ולא הכרעה סופית לגוף העניין.