29 בספטמבר 2026ynet – RSS חדשות בסינון משפטי

בג"ץ הורה לשב"כ ולממשלה לבחון את סוגיית אבטחתו של יאיר גולן

בית המשפט העליון הורה לשירות הביטחון הכללי ולממשלה להשיב בתוך יומיים בעתירת מפלגת 'הדמוקרטים', הדורשת להצמיד אבטחה ליו"ר המפלגה, יאיר גולן. העתירה הוגשה לאחר שלטענת המפלגה רמת האיום על גולן גבוהה, ונוכח איומים קונקרטיים על חייו המפורטים במסמכים שהוגשו לבית המשפט.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ynet – RSS חדשות בסינון משפטי

למה זה חשוב?

העתירה מדגישה את חשיבות הדיון המשפטי בסמכות המדינה להגן על נבחרי ציבור מול איומים קונקרטיים, ואת המתח בין הערכות איום משטרתיות לבין החלטות שב"כ בתקופת בחירות.

עיקרי הדברים

  • ▪בג"ץ הורה לשב"כ ולממשלה לבחון מחדש את הצורך באבטחת יאיר גולן ולהשיב תוך 48 שעות.
  • ▪מפלגת 'הדמוקרטים' טוענת כי רמת האיום על גולן מוגדרת כגבוהה על ידי המשטרה.
  • ▪העתירה כוללת פירוט של איומים קונקרטיים על חייו של גולן ובני משפחתו.
  • ▪ועדת השרים לענייני שב"כ הסמיכה את ראש השב"כ לקבוע את רמת האבטחה לראשי מפלגות עד השבעת הכנסת ה-26.
  • ▪ההחלטה המשפטית מהווה הליך ביניים לבחינת אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשויות בנושא אבטחת אישים.

בית המשפט העליון פנה השבוע לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) ולממשלה, בדרישה כי יבחנו את הצורך בהצמדת אבטחה ליו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', יאיר גולן, ויגישו את עמדתם המנומקת לבית המשפט בתוך 48 שעות. החלטה מהירה זו ניתנה שעות ספורות לאחר שמפלגתו של גולן הגישה עתירה רשמית בנושא, זאת לאחר פניות מוקדמות לרשויות שלא נענו בחיוב. בעתירה שהוגשה לבג"ץ, טוענת המפלגה כי המציאות הביטחונית סביב יאיר גולן מחייבת התערבות מיידית. לטענת העותרים, משטרת ישראל מגדירה את רמת האיום על גולן כגבוהה, ועל אף הערכה זו הוא נותר ללא מעטפת הגנה.

המפלגה צירפה לעתירתה מסמכים המפרטים, לטענתה, שורה של איומי רצח קונקרטיים ומפורשים המופנים כלפי גולן ובני משפחתו ברשתות ובמרחב הציבורי. חלק מהאיומים המתועדים בעתירה כוללים קריאות מפורשות לאלימות פיזית קשה, תלייה ושימוש בנשק חם. עובר להגשת העתירה, פנתה המפלגה לראש השב"כ, דוד זיני, והציבה אולטימטום למתן אבטחה, אשר משלא נענה, הוביל לצעד המשפטי הנוכחי. ההקשר המשפטי הרחב יותר של הפרשה נעוץ בהחלטה קודמת של ועדת השרים לענייני שב"כ, בראשות שר המשפטים יריב לוין. על פי הפרסומים, הוועדה הסמיכה את שב"כ לקבוע בעצמו את המענה האבטחתי הנדרש לראשי מפלגות, בתקופה שעד השבעת הכנסת ה-26.

במסגרת זו, הוטלה האחריות על ראש השב"כ לקבוע את חבילות האבטחה לאישי ציבור שונים, בהם גם יאיר גולן, גדי איזנקוט ועופר וינטר. נציגי 'הדמוקרטים' הדגישו בעתירתם כי רמת הסיכון של גולן מדורגת במשטרה ברמה 4 מתוך 6, רמה המצדיקה, לשיטתם, פעולה אקטיבית של גופי הביטחון. משמעות החלטת בג"ץ בשלב זה היא חיוב המדינה בהצגת עמדתה המקצועית והמשפטית ביחס להערכת האיום ולקריטריונים המנחים להטלת אבטחה על נבחרי ציבור. עבור הציבור הרחב, הדיון משקף את המתח שבין חובת המדינה להגן על נבחרי ציבור לבין שיקול הדעת המקצועי המופעל על ידי גופי הביטחון בקביעת רמת הסיכון.

כעת, ממתינים הצדדים לתגובת המדינה, אשר תכריע האם יוחמר המענה הביטחוני המוענק ליו"ר המפלגה. יודגש כי מדובר בטענות המפלגה העותרת, והחלטת בית המשפט היא הוראה למתן תשובה ולא הכרעה סופית לגוף העניין.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל