בית המשפט העליון נתן היום החלטה דרמטית בנוגע לעתירה שהוגשה נגד הממשלה, ראש הממשלה ושירות הביטחון הכללי. בהחלטתם, קבעו הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ, כי על 189 אנשי שב"כ לשעבר, וביניהם ראש הארגון לשעבר נדב ארגמן, לחשוף את זהותם בפני ראש השב"כ הנוכחי, דוד זיני, בתוך שבעה ימים. הליך זה בא לאחר שזיני הגיש בקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט, לאחר שדרש לקבל את רשימת העותרים הפועלים נגדו. שורשי הסכסוך נעוצים בעתירה קודמת שבה ביקשו אנשי השב"כ לשעבר להעלות טענות כנגד הדרג המדיני וראש הארגון בעילום שם.
כבר בחודש דצמבר האחרון קבע בית המשפט כי העותרים לא הציגו מקור משפטי המאפשר להם להסתיר את זהותם בפני משיב המחזיק בסיווג ביטחוני מתאים. השופטים ציינו אז כי עתירה לבג"ץ אינה כלי הדומה לעצומה אנונימית, וכי לא ניתן להעלות טענות חמורות כלפי צדדים אחרים מבלי להיות מזוהים בהליך. חשוב להדגיש כי החלטת בג"ץ נוגעת אך ורק לחשיפת השמות בפני דוד זיני כחלק מההליך המשפטי, ואין בה משום התרת פרסום זהותם של העותרים לציבור הרחב. המשנה לנשיא סולברג הציע בעבר לזיני לשקול ויתור על חשיפת השמות לאחר סיום הדיון בעתירות, תוך שהוא מתחשב בעובדה שמדובר באנשי שירות שביקשו לסגת מהעתירה ועשויים לסייע לארגון בעתיד בזכות ניסיונם.
על אף הצעה זו, עמד זיני על עמדתו המשפטית ודרש לקבל לידיו את הרשימה המלאה. בהחלטה הנוכחית, הבהיר הרכב השופטים כי ההוראה למסירת השמות ניתנת מבלי להכריע בשאלה האם החלטות קודמות כבר הטילו חובה כזו על העותרים. מדובר בהתפתחות משפטית בעלת משמעות למתדיינים המבקשים להסתיר את זהותם בהליכים מול רשויות הביטחון. ההחלטה מדגישה את האיזון הנדרש בין החיסיון הביטחוני לבין עקרון הפומביות והזכות של צד להליך לדעת מול מי הוא ניצב בבית המשפט, במיוחד כאשר מועלות טענות כבדות משקל. כעת נותר לראות כיצד ישפיע צעד זה על המשך ההליכים בתיק ועל יחסי העותרים עם הארגון בו שירתו בעבר.