בית המשפט העליון קיבל השבוע החלטה תקדימית ודרמטית, כאשר הורה פה אחד על ביטול התיקון לחוק שביקש להקפיא את הליכי המעצר, החקירה והאכיפה כלפי עריקים המשתייכים לציבור החרדי. הפסיקה ניתנה בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, בעקבות חמש עתירות שונות שהוגשו נגד החוק. הפסיקה באה לאחר שבית המשפט הוציא לפני כחודש צו ארעי שעיכב את כניסת החוק לתוקף, מתוך התחשבות במורכבות המשפטית ובפסיקה קודמת בנושא גיוס בני ישיבות. בחוות הדעת העיקרית קבע השופט סולברג, בהסכמת כל חברי ההרכב, כי בתיקון לחוק נפל פגם הליך מהותי.
לפי קביעת בית המשפט, התיקון חרג מנושאה של הצעת החוק המקורית כפי שעברה בקריאה ראשונה, ובכך נסתר סעיף 85 לתקנון הכנסת. המשמעות המעשית שקבעו השופטים היא כי החוק לא עבר בהליך חקיקה תקין, ועל כן דינו להתבטל. מעבר לפגם הדיוני, שמונה מתוך תשעת שופטי ההרכב הוסיפו וקבעו כי החוק אינו חוקתי גם בתוכנו. השופטים נימקו זאת בכך שהחוק פוגע בצורה קשה ובלתי מידתית בליבת הזכות החוקתית לשוויון, ולפיכך אינו עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה. השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט בהיבט החוקתי, אך הסכים עם חבריו לגבי הפגם שנפל בהליך החקיקה.
העתירות נגד החוק הוגשו בין היתר על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחבר הכנסת אביגדור ליברמן. בעתירתם טענו העותרים כי מדובר בחוק המעניק חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי, תוך פגיעה בשלטון החוק ובנטל השירות הצבאי בתקופת מלחמה. מנגד, דמויות פוליטיות בציבור החרדי מתחו ביקורת על ההחלטה, כאשר חבר הכנסת מאיר פרוש טען כי מדובר בהחלטה שאינה כדין. מדובר בהתפתחות משפטית בעלת משמעות רחבה על הליכי הגיוס בישראל, שכן היא מבהירה את עמדתו של בית המשפט העליון בנוגע לניסיונות הממשלה להסדיר פטור מאכיפה לאוכלוסיות ספציפיות.
הפסיקה סוללת את הדרך לחידוש הליכי האכיפה והמעצר כלפי עריקים שטרם הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא. השלכות אלו עומדות בלב השיח הציבורי, כפי שעלה גם בהתבטאויותיהם של אישי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית בימים שלאחר פרסום הפסיקה.