בפסיקה דרמטית לקראת מערכת הבחירות, קבע ביום חמישי בית המשפט העליון כי השימוש באפליקציית 'אלקטור' על ידי מפלגות, לצורך קבלת דיווחים בזמן אמת על אזרחים שלא מימשו את זכות ההצבעה שלהם, אינו חוקי. פסק הדין, שנכתב על ידי השופטת יעל וילנר ולו הסכימו השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב, מהווה שינוי של החלטת ועדת הבחירות המרכזית שניתנה בתחילת השבוע. כזכור, ועדת הבחירות אישרה ברוב של 19 מול 11 את השימוש באפליקציה, בהמשך להצעה שהוביל עו"ד אילן בומבך בשם מפלגת הליכוד. עם זאת, בעקבות עתירה שהוגשה נגד ההחלטה, נדרש בג"ץ לסוגיה וקבע כי הפרקטיקה אינה עומדת במבחן החוקיות.
בחוות דעתה, הדגישה השופטת וילנר כי לא קיימת הסמכה חוקית מפורשת המאפשרת למפלגות לנהוג באופן זה, בהתאם לעקרון חוקיות המנהל. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי המעקב אחרי אזרחים כדי לדעת האם הצביעו אם לאו, מהווה פגיעה בזכות לפרטיות, כפי שזו מוגדרת בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. בפסק הדין צוין כי ועדת הבחירות המרכזית חרגה מסמכותה כאשר אישרה לנציגי המפלגות בקלפיות לפעול בדרך זו ללא עיגון חקיקתי ברור. במהלך הדיונים המשפטיים שהובילו להכרעה, טען עו"ד בומבך כי מניעת השימוש באפליקציה בטווח הזמן הקצר שלפני הבחירות מסבה נזק כבד למפלגתו, שכן מדובר בכלי טכנולוגי שהושקעו בו משאבים רבים לאורך שנים.
מנגד, הדגישה השופטת וילנר את חשיבות השמירה על האוטונומיה של הבוחר, בציינה כי אדם זכאי לכך שלא יעקבו אחר מעשיו ביום הבחירות. הדיון המשפטי עבר ממישור הסמכות הטכנית של ועדת הבחירות לשאלה המהותית בדבר הפגיעה באוטונומיה של האזרח. פסיקה זו סוגרת את הגולל על השימוש הטכנולוגי הזה במערכת הבחירות הנוכחית ומציבה גבולות ברורים לאיסוף מידע על אזרחים בתוך תאי ההצבעה.