בית המשפט העליון פרסם פסק דין עקרוני ודרמטי בנוגע להתנהלות המפלגות ביום הבחירות, שבו נקבע כי העברת שמותיהם של אזרחים שהגיעו לקלפי ומימשו את זכות הצבעתם מהווה פגיעה בפרטיות. ההחלטה התקבלה בהרכב שכלל את השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, כאשר השופטת וילנר ניסחה את פסק הדין המרכזי. בכך, למעשה, שם בית המשפט קץ לפרקטיקה רבת שנים שבה נציגי מפלגות בתוך הקלפיות העבירו בזמן אמת עדכונים למטות המפלגות בדבר זהות האנשים שהצביעו, לעיתים תוך שימוש בתוכנות ייעודיות לניהול יום הבחירות כמו מערכת "אלקטור".
בפסק הדין ציינו השופטים כי לא הוצג כל מקור סמכות בחוק המאפשר לנציגי מפלגות להעביר מידע מסוג זה לידי המפלגות. בית המשפט הדגיש כי בהיעדרה של הסמכה חוקית ברורה, מפורשת ומפורטת, לא ניתן להסתמך על הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים כמקור ללגיטימציה. השופטים קבעו כי עצם המעשה של אדם להגיע לקלפי או להימנע מכך מהווה הכרעה ערכית, ולכן המידע בדבר מימוש זכות הבחירה מוגדר כמידע בעל רגישות מיוחדת, שכן הוא מעיד על דעותיו ותפיסות עולמו של האזרח. על כן, הפעולה מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות.
מדובר בהחלטה המגיעה לאחר שוועדת הבחירות המרכזית, שבה חברי קואליציה רבים, דחתה בעבר את החלטת השופט נעם סולברג לבלום את השימוש במערכות דיווח אלו ביום הבחירות. במהלך הדיונים המשפטיים, הביעו נציגי מפלגות מסוימות התנגדות עזה לאיסור. כך למשל, עו"ד אילן בומבך, שייצג את מפלגת הליכוד, טען כי המניעה משימוש בפרקטיקה זו מהווה פגיעה קשה ביכולת המפלגה לנהל את יום הבחירות, שכן מדובר בכלי עבודה מרכזי עבורה. מנגד, השופטים הבהירו כי הגנה על הפרטיות גוברת במקרה זה על נוהגים מפלגתיים.
להכרעה זו משמעות רוחבית משמעותית על אופן ניהול קמפיינים ביום הבחירות בישראל, שכן היא מציבה רף חדש של הגנה על פרטיות הבוחר ומחייבת את המפלגות להתאים את שיטות העבודה שלהן למסגרת החוקית הכתובה בלבד, תוך הימנעות ממעקב אחר פעולותיהם של האזרחים ביום הבוחר.