בפסיקה משמעותית של בית המשפט העליון, הותר לפרסם את שמו של סא"ל אריה עמידרור, אשר שימש כקצין המודיעין (קמ"ן) של אוגדת עזה במהלך אירועי ה-7 באוקטובר. ההכרעה המשפטית הגיעה בעקבות דחיית ערעור שהגיש הקצין, שביקש להוסיף ולהותיר את זהותו תחת צו איסור פרסום, בטענה כי החשיפה מסכנת את ביטחונו האישי ופוגעת בפרטיותו. על פי הדיווח במעריב, עמידרור טען כי יש להמתין עם הפרסום עד לשחרורו המתוכנן מצה"ל בחודש דצמבר הקרוב, וכן ערער על התהליך שקדם לשינוי בעמדת גורמי הביטחון בעניינו.
בלב הדיון המשפטי ניצבה ההתנגשות המוכרת בין הערכים המוגנים בחוק: מחד, האינטרסים הביטחוניים והזכות לפרטיות של הפרט, ומאידך, עקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת וחשיבות אמון הציבור במוסדות המדינה. בפסק הדין הובהר כי בתחילת ההליך, גורמי הביטחון תמכו באיסור הפרסום בהתאם לפקודות הצבא הנוגעות לאנשי אגף המודיעין. ואולם, בחינה מעודכנת של אותם גורמים העלתה כי לא קיימת עוד מניעה ביטחונית לקשור בין שמו של הקצין לבין תפקידו באותה תקופה רגישה. בית המשפט ציין כי גורמי הביטחון עצמם הותירו את ההחלטה הסופית לשיקול דעתו של ההרכב.
עמידרור העלה טענות פרוצדורליות בדבר הסמכות לקבלת ההחלטה בתוך צה"ל, אך ראש מחלקת ביטחון מידע אישר את העמדה המצדדת בפרסום. המשמעות המעשית של פסק הדין היא הסרת חסם הדיסקרטיות שעטף את תפקידו של הקצין מזה תקופה ארוכה. על פי פרסומי מעריב, גורמים בצה"ל העלו טענות קשות בנוגע להתנהלותו המקצועית של הקצין בימים שקדמו לטבח, תוך טענה כי מפקדיו הישירים כבר סיימו את שירותם הצבאי. למרות זאת, הקצין המשיך לשרת בתפקיד במערך הסייבר מאז אירועי אוקטובר 2023. הידיעה על מתן ההיתר לפרסום השם מדגישה את המורכבות בהליכים מסוג זה, שבהם נדרשת הרשות השופטת להכריע במקרים שבהם האינטרס הציבורי נבחן אל מול טענות לסיכון ביטחוני אישי של המשרתים בדרגים רגישים.