בית המשפט העליון הוציא צו זמני המורה לשר המשפטים, יריב לוין, להפסיק כל פעילות לקידום הליכי המינוי של מנהל חדש למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). הצו, שניתן במסגרת הדיונים בעתירות נגד חוק מח"ש, קובע כי לא ינקטו פעולות חדשות לקידום המינויים הרלוונטיים עד למתן החלטה אחרת בבקשות הביניים שהונחו בפני השופטים. ההחלטה מגיעה על רקע המכרז שפרסם השר לוין לתפקיד, מהלך שעמד במוקד המחלוקת המשפטית והציבורית בשבועות האחרונים. על פי דיווחי ynet, השר לוין טען כי החוק אושר עוד לפני ההכרזה הרשמית על בחירות, ולפיכך הריסון הממשלתי הנדרש בתקופת בחירות אינו חל עליו.
השר השווה את המצב למינויים קודמים שבוצעו בתקופות מעבר, כגון מינוי הרמטכ"ל בשנת 2022. מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצטרפה לעותרים וביקשה לעצור את המהלך. עמדתה של היועמ"שית היא כי עצם קידום המינוי מהווה יישום בפועל של חוק, שלכאורה תחולתו נדחתה לכנסת הבאה. בהרב-מיארה טענה בפני בג"ץ כי הוועדה האחראית על המינויים, שמוקמת בימים אלו, מציגה מראית עין של גוף מקצועי, בעוד שלדבריה מדובר בוועדה פוליטית במהותה. היא הזהירה כי מינוי מנהל חדש יוביל יחד עם הדרג המדיני לפירוק המבנה הנוכחי של מח"ש והקמת גוף אכיפה חדש תחת השפעה פוליטית גוברת.
מהתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות בתיק, נמסר כי מדובר בהחלטה חשובה השומרת על עצמאות מערכת אכיפת החוק. המשמעות המעשית עבור מועמדים לתפקיד וגורמי מקצוע במשרד המשפטים היא הקפאה מוחלטת של תהליכי המכרז, שכן כל קידום של הליך הבחירה נאסר על ידי הערכאה השיפוטית העליונה עד להודעה חדשה. סוגיה זו מעלה שאלות רוחב לגבי היקף הסמכות של שרים בתקופת בחירות לבצע מינויים בכירים, במיוחד כאשר הם נוגעים לשינויים מבניים משמעותיים בגופי אכיפת החוק. כעת, ממתינים כל הצדדים להכרעת בג"ץ בבקשות הביניים, אשר עשויה להשפיע באופן דרמטי על עתיד המחלקה לחקירות שוטרים והשפעת הדרג הפוליטי על פעילותה המקצועית.