בדיון שהתקיים ביום שלישי בבית המשפט העליון, עסק הרכב השופטים בעתירה שהגישה מפלגת הדמוקרטים כנגד החלטת ראש שירות הביטחון הכללי שלא להעניק אבטחה צמודה ליו"ר המפלגה, יאיר גולן. העתירה הוגשה בשבוע שעבר וכללה בקשות לצווי ביניים דחופים, זאת על רקע מה שהמפלגה הגדירה כריבוי איומים קונקרטיים על חייו של גולן בסמוך למועד הבחירות. במהלך הדיון הוצגו בפני השופטים חוות דעת ביטחוניות חסויות במעמד צד אחד, כדי לאפשר לגורמי הביטחון להציג את הערכות הסיכון העדכניות בעניינו של המועמד.
יועמ"ש המפלגה, עו"ד עומרי שגב, טען במהלך הדיון כי אי-הענקת האבטחה מעמידה את גולן בסיכון ממשי, כאשר לטענת המפלגה גולן ניצב בפני איומי רצח מפורשים. מנכ"ל המפלגה, עומר לובטון גרנות, הבהיר אף הוא כי המפלגה סבורה שחייו של היו"ר נמצאים בסכנה. מנגד, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הדגיש כי לבית המשפט אין סמכות או כוונה להתערב בשיקול דעתם המקצועי של גורמי הביטחון. לדברי השופט, קיימת מומחיות מובנית בשב"כ בנושא הערכת סיכונים ואבטחת אישים, ובית המשפט אינו הערכאה המקצועית לבחינת שיקולים אלו.
השופט עמית ציין כי המידע שהוצג בפני השופטים מעיד על כך שהנושא מצוי במעקב שוטף. כחלק מהמענה הביטחוני, התחייב השב"כ בפני בית המשפט כי הוא ינחה את משטרת ישראל בנוגע לאבטחת גולן, בהתאם להערכות הסיכון העדכניות שמתבצעות באופן תדיר. השופט עמית הוסיף כי השירות יוכל לסייע למפלגה בתקשורת מול משטרת ישראל לצורך אבטחת אירועים ספציפיים. בעקבות הצגת עמדת השב"כ והתחייבותו לפעול מול המשטרה, המליץ השופט עמית למפלגת הדמוקרטים למשוך את העתירה. מן המפלגה נמסר כי היא תבחן את המתווה המוצע ותדרוש פסק דין מנומק במקרה שהמענה הביטחוני לא יספק את צרכיה. המקרה ממחיש את המתח הקבוע בין הצורך בהגנה על מועמדים בבחירות לבין העיקרון המשפטי של אי-התערבות שיפוטית בסמכויות מקצועיות של זרועות הביטחון.