בית המשפט העליון קיבל לאחרונה את העתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית, אשר ביקשה לאפשר למפלגות לקבל דיווחים שוטפים במהלך יום הבחירות בנוגע לזהות האזרחים שמימשו את זכותם להצביע או כאלה שנמנעו מכך. בהרכב שכלל את השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, נקבע פה אחד כי מדובר בפרקטיקה שאינה עומדת במבחן החוק. כפי שעולה מדיווחי חדשות 13, חוות הדעת המרכזית, שנכתבה על ידי השופטת וילנר, מבהירה כי ועדת הבחירות המרכזית חרגה מסמכותה. השופטת קבעה כי לא קיים מקור סמכות חוקי המאפשר לאשר לנציגי המפלגות לפעול בדרך זו, וכי עיקרון חוקיות המנהל מחייב הסמכה מפורשת בכתב בחוק, אשר אינה קיימת במקרה זה.
מעבר להעדר הסמכות המנהלית, הדגיש בית המשפט כי העברת מידע מסוג זה לידי מפלגות מהווה פגיעה ישירה בזכות לפרטיות של הבוחרים. לפי פסיקת השופטים, פעולה זו מהווה הפרה של האיסור הקבוע בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. המידע הנאסף בקלפיות אינו יכול לשמש ככלי מעקב מפלגתי. במהלך הדיונים המשפטיים, נציגי מפלגת הליכוד הביעו התנגדות נחרצת לביטול הפרקטיקה, בטענה כי מדובר בשינוי נוהג קיים הפוגע ביכולת המפלגה לנהל את מערך הבחירות שלה בצורה יעילה. עו"ד אילן בומבך, שייצג את המפלגה, טען בדיון כי האיסור גורם לנזק רב לליכוד בשל המאגרים הייעודיים והתוכנות שפיתחה המפלגה לאורך שנים.
מנגד, השופט חאלד כבוב תהה בדיון האם המבחן לחוקיות הפרקטיקה צריך להיות מבוסס על עושרה של מפלגה במאגרי מידע ובפנקסי בוחרים עתיקים. התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות בתיק, בירכה על ההחלטה וציינה כי היא מהווה נדבך חשוב בהגנה על טוהר הבחירות ועל זכותו של כל אזרח לבחור ללא לחצים חיצוניים. הפסיקה סותמת את הגולל על האפשרות להשתמש בנציגי המפלגות בקלפי כמקור מודיעיני למצב ההצבעה בזמן אמת. המשמעות המעשית היא שביום הבחירות הקרוב, נציגי המפלגות יצטרכו להסתפק בתפקידם כמשקיפים בלבד ולא יוכלו לעסוק באיסוף נתונים על בסיס שמי על מי שהגיע לקלפי או על מי שטרם עשה זאת. בכך, הבהיר בג"ץ כי הפרטיות של הבוחר גוברת על האינטרס המפלגתי במידע, גם אם המפלגה מחזיקה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצורך עיבוד הנתונים הללו.