בית המשפט העליון פרסם החלטה עקרונית בנוגע לזכותם של בעלי דין להישאר בעילום שם בהליכים משפטיים. במוקד העתירה עמדו קבוצת עותרים שהגישו עתירה נגד ראש שירות הביטחון הכללי, דוד זיני, וביקשו להימנע מחשיפת זהותם בפניו. על פי דיווח של חדשות 13, השופטים קבעו כי לא נמצאה הצדקה משפטית המאפשרת לעותרים להסתיר את שמותיהם מאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים, המשמש כמשיב בעתירה המופנית נגדו. בית המשפט הבהיר כי עתירה לערכאה שיפוטית אינה כלי המאפשר העלאת טענות חמורות כלפי אחרים תוך הסתתרות מאחורי אנונימיות.
במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא, עלתה שאלת ביזיון בית המשפט בשל סירובם של העותרים להיחשף. מנגד, בא כוחם של העותרים, עו"ד איתן פלג, הסביר במהלך הדיונים כי חששם של מרשיו נובע מפני מנקמנות מצד ראש השירות. פרקליטו של זיני, עו"ד יעקב כרם, עמד על זכותו של מרשו לדעת מי ניצב מולו בהליך המשפטי. בפתח הדיונים בבית המשפט, ציינו השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ונעם סולברג כי קיימת זכות טבעית לבעל דין לדעת מיהו הגורם העותר נגדו. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, התבטא במהלך הדיון ואמר כי ייתכן שמוטב לראש השב"כ לשקול מחדש את עמדתו בנושא זה.
עם זאת, בפסק הדין המכריע נקבע כי אכן קיימת לזיני הזכות המלאה לקבל לידיו את רשימת העותרים, שכן לא הוצג מקור בדין המאפשר את הסתרתם. יחד עם זאת, בשל העובדה כי הדיון בעתירה עצמה הסתיים והעותרים הביעו רצון לסגת מהתביעה, המליץ בית המשפט לראש השב"כ לשקול ויתור על חשיפת השמות. המלצה זו נומקה במגמה לנסות וליישר את ההדורים, בפרט לאור העובדה שמדובר בעובדי שירות לשעבר, אשר עשויים להוסיף ולסייע לעבודת הארגון בעתיד בזכות הידע המקצועי שבידם. בית המשפט הדגיש כי הגם שאין להותיר את מגבלת הפרסום על כנה, הבחירה הסופית האם לעמוד על זכותו לקבל את הרשימה נותרה בידיו של ראש השב"כ, מתוך שאיפה להביא לסיום הפרשה ברוח טובה וללא הליכים נוספים.