בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון ביום שני, דן הרכב השופטים בעתירת משפחתו של יובל קסטלמן ז"ל כנגד החלטת פרקליטות המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים אשר טיפלו בזירה בה נהרג. קסטלמן, שנטרל מחבלים בפיגוע בירושלים בנובמבר 2023, נורה למוות על ידי חייל המילואים אביעד פריג'ה לאחר שהשליך את נשקו והרים את ידיו. לטענת בני המשפחה, התנהלות המשטרה בזירה העלתה חשד לשיבוש הליכי משפט, שכן לטענתם הגורמים הרלוונטיים החזיקו בתיעוד מזכה בשלב מוקדם, אך נמנעו מלבחון את הראיות ומיהרו לשחרר את גופתו של קסטלמן לקבורה.
מחדל זה, לפי המשפחה, הוביל לכך שנדרשו מאמצים משפטיים וציבוריים מורכבים להוצאת הגופה מהקבר לצורך נתיחה. במהלך הדיון בבג"ץ, התבטא שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, בחריפות רבה כלפי התנהלות המשטרה בזירה. השופט ציין כי מדובר בהתנהלות לא מקצועית, תוך שהוא משתמש בביטוי רשלנות פושעת ביחס לתפקוד השוטרים. עם זאת, על אף הטונים החריגים והביקורת הנוקבת, הבהיר השופט מינץ כי ברמה המשפטית הנדרשת להתערבות בג"ץ, אין פער המצדיק שינוי החלטת הפרקליטות לסגור את התיק שנפתח נגד השוטרים.
בהתאם לכך, הציע בית המשפט למשפחה לשקול משיכה של העתירה, ובני המשפחה בחרו לצאת להיוועצות לצורך גיבוש החלטתם בנושא. יצוין כי במקביל להליכים אלו, מתנהל הליך פלילי נפרד נגד אביעד פריג'ה, הנאשם בביצוע עבירת המתה באחריות מופחתת בגין מותו של קסטלמן. פסק הדין המסתמן בבג"ץ משקף את העיקרון המשפטי לפיו בית המשפט נמנע מהתערבות בשיקול דעתן של רשויות האכיפה בתיקים פליליים, גם כאשר מתגלה ביקורת עובדתית קשה על אופן התנהלותן. עבור הציבור, המקרה מדגיש את המורכבות הקיימת בביקורת השיפוטית על החלטות גניזת תיקים של פרקליטות המדינה, בפרט במקרים המערבים רגישות לאומית וטענות למחדלים משטרתיים משמעותיים.