במאמר שפורסם ב-Ynet, מעלה גיל ברינגר טענות ביקורתיות בנוגע לשימוש בכלים משפטיים לצרכים פוליטיים ולמבנה הקיים של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. במוקד הדיון עומדים ניסיונות לקדם חקיקת גיוס, שברינגר מגדיר כניסיון להציג פתרונות משפטיים מורכבים במקום הכרעות פוליטיות. הכותב מתייחס להצעות שונות שעלו, כגון הקפאת מעצר עריקים, וטוען כי מדובר במהלך שאינו צפוי לעבור את ביקורת בג"ץ בשל פגיעה בשוויון. בנוסף, המאמר עוסק בסוגיית ניגודי העניינים המובנים במוסד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
ברינגר מצביע על המורכבות בכך שהיועצת מחזיקה בסמכויות של תביעה פלילית, ייעוץ משפטי וייצוג המדינה בערכאות בו-זמנית. כדוגמה לבעייתיות המבנית, מזכיר המאמר את המקרה של ח"כ גלעד קריב, אשר מונה לעמוד בראש ועדה הדנה בחוק המשפיע על סמכויות הייעוץ המשפטי, בעודו חשוד בפרשה פלילית הנמצאת תחת סמכות היועצת. אף שקריב הודיע על התפטרותו מניהול הדיונים בעניין זה, המאמר טוען כי הבעיה אינה נקודתית אלא נובעת מריכוז סמכויות רב מדי במוסד אחד. עוד מועלית הטענה כי סמיכות זמנים בין החלטות של שופטים בתיק נתניהו לבין אישור עתירות של הפרקליטות נגד אותם שופטים, מעוררת מראית עין של שיקולים לא ענייניים.
הכותב טוען כי גם אם ההחלטות עצמן ענייניות, המבנה הנוכחי של התפקיד יוצר מצבים בהם מתעורר חשד ציבורי לשימוש בשיקולים זרים, מה ששוחק עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט. לפי המאמר, נדרש שינוי מבני דחוף בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה כדי להפריד בין הכובעים השונים ולאפשר התנהלות שלטונית תקינה ונקייה מניגודי עניינים.