פסק דין משמעותי שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון מציב גבולות ברורים להגדרת נסיבת ה"אכזריות המיוחדת" בעבירות רצח. הפרשה עוסקת באירוע שהתרחש בפברואר 2021, בו הושלך בקבוק תבערה לעבר רכב שבו ישב חילמי גרבאן בן ה-77. המנוח סבל מכוויות קשות בדרגה שנייה ושלישית על פני רוב חלקי גופו, וארבעה ימים לאחר מכן הלך לעולמו בשל כשל רב-מערכתי. כפי שעולה מדיווחו של גלעד מורג ב"מעריב", בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע בדעת רוב את המצית בעבירת רצח באדישות בנסיבות מחמירות, בטענה כי מדובר במעשה המגלם אכזריות יוצאת דופן.
מנגד, דעת המיעוט במחוזי סברה כי יש להרשיע את הנאשם בהמתה בקלות דעת בלבד. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, טען הנאשם כי לא הבחין בנוכחות אדם ברכב וכי שדה הראייה היה מוגבל בשל תנאי החשכה והחלונות המושחרים. השופט דוד מינץ, שכתב את דעת הרוב, דחה את טענות הנאשם בנוגע לחוסר מודעותו לקיומו של אדם ברכב, וקבע כי המעשה בוצע באדישות. השופט הדגיש כי הנאשם הפגין שוויון נפש מוחלט כלפי סכנת החיים המידית שנוצרה, ואף נטש את המקום בעוד המנוח גוסס. עם זאת, השופט מינץ הבהיר כי קיימת הבחנה משפטית הכרחית בין אכזריות של אירוע רצח לבין הסטנדרט הנדרש להגדרת "אכזריות מיוחדת".
לפי פסק הדין, במקרה זה מדובר באירוע שהתרחש בבת אחת ובאבחת יד אחת, שנמשך שניות ספורות בלבד. השופט קבע כי בהשוואה למקרים אחרים, רצח באמצעות הצתת רכב – חמור ככל שיהיה – אינו עולה לכדי הקריטריונים של נסיבות מחמירות אלו כפי שביקש המחוקק להגדיר. השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן הצטרפו לדעתו של השופט מינץ. בעקבות שינוי סיווג העבירה לרצח בסיסי, המשמעות המשפטית היא שהטלת עונש מאסר עולם אינה מהווה עוד חובה אוטומטית. לפיכך, הורה העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר יידרש כעת לגזור את עונשו של הנאשם מחדש.
יחד עם זאת, יש לציין כי פסק הדין אינו מבטיח הקלה בעונשו הסופי של המערער, שכן לערכאה הדיונית עדיין נתונה הסמכות לשקול הטלת מאסר עולם במסגרת סמכותה, בהתאם לשיקול דעתה לאחר בחינת מכלול הנסיבות מחדש.