לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה השבוע בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת 'וואלט אנטרפרייזס ישראל בע"מ'. עניינה של התביעה, שהוגשה על ידי אהרון אמרבי באמצעות עורכי הדין אלרן שפירא בר-אור ומיכאל אדלר, בטענה למכירת מוצרי מזון המצויים תחת פיקוח ממשלתי במחירים הגבוהים מהמחיר המרבי המותר בחוק. על פי כתב הבקשה, הנזק שנגרם לציבור הצרכנים עקב הפרשים אלו מוערך בסכום של כ-2. 5 מיליון שקלים. התובע הציג מספר דוגמאות לטענתו, ביניהן מכירת חלב 3% של טרה במחיר של 17. 1 שקלים, בעוד המחיר המפוקח עומד על 14.
7 שקלים, וכן מארז של 30 ביצים שנמכר במכולת בשרון ב-60 שקלים, לעומת מחיר מפוקח של כ-35. 6 שקלים. טענתו המרכזית של המבקש היא כי וולט אינה משמשת כפלטפורמה טכנולוגית בלבד המקשרת בין לקוחות לעסקים, אלא מעורבת באופן מהותי בתהליך המכירה. לשיטתו, המעורבות באה לידי ביטוי בהנפקת חשבוניות ללקוחות, הענקת שירות לקוחות, וגביית עמלות מבתי העסק שיכולות להגיע, על פי הנטען, לשיעור של עד 30%. לחיזוק הטענה כי החברה מודעת לחובות הדין בנושא, צוין בבקשה כי ברשת החנויות 'וולט מרקט' (Wolt Market), הנמצאת בבעלות החברה, מוקפד שלא לחרוג מהמחיר המרבי המותר.
המבקש דורש מבית המשפט להורות לחברה לפקח על מחירי המוצרים המפוקחים בפלטפורמה ולפצות את הצרכנים אשר חויבו, לפי הטענה, במחירים הגבוהים מהמותר. מנגד, חברת וולט מסרה בתגובה כי מדובר בתביעת סרק. לטענת החברה, בתי העסק הפעילים באפליקציה הם הגורמים הקובעים את מגוון המוצרים ואת מחיריהם. החברה הדגישה כי היא פועלת בהתאם להוראות הדין וביקשה לדחות את התביעה על הסף. מדובר בהליך משפטי ראשוני שטרם התברר בבית המשפט, ועל כן הטענות העולות מן הבקשה טרם הוכרעו. עבור בתי עסק וצרכנים, הנושא מעלה שאלות חשובות בדבר האחריות המשפטית של פלטפורמות משלוחים בעסקאות שבהן קיימים פערי מחיר בין המוכר לבין הפלטפורמה, וכן לגבי הגבולות שבין תיווך טכנולוגי לבין מעורבות פעילה במחיר הסופי לצרכן. סוגיית הפיקוח על המחירים בשרשרת האספקה הדיגיטלית צפויה להמשיך ולהעסיק את הערכאות המשפטיות בתקופה הקרובה, לאור התרחבות השימוש באפליקציות למשלוחי מזון ומוצרי צריכה בסיסיים.