בית המשפט העליון קיים דיון סוער בעתירת מפלגת הליכוד, המופנית נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. ההחלטה המדוברת אוסרת על נציגי המפלגות בקלפיות להשתמש באפליקציות כדי לעדכן בזמן אמת מי מבעלי זכות הבחירה כבר מימש את זכותו ומי טרם הצביע. הרכב השופטים בתיק כולל את השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב. בדיון טען בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, כי האיסור מסב נזק כבד למפלגתו ומשנה נוהג שהיה מקובל לאורך שנים. עו"ד בומבך הדגיש כי הליכוד השקיע משאבים רבים בתוכנות ייעודיות לניהול נתונים אלו כחלק מההיערכות ליום הבחירות.
מנגד, במהלך חילופי הדברים באולם, התמקדו שופטי ההרכב בבחינת החוקיות של פעולות המעקב ובסמכותו של השופט סולברג כראש הרשות המנהלית. השופט אלכס שטיין הדגיש כי מעקב אחר מי הצביע ומי לא מהווה כניסה למידע אישי, דבר העלול לעלות כדי פגיעה בפרטיות. השופטת יעל וילנר הוסיפה כי מדובר בפגיעה במרחב התודעתי, שכן חשיפת המידע מאפשרת גזירת מסקנות בנוגע להשתייכות פוליטית של אזרחים, במיוחד ביישובים קטנים. בהתייחס לסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות, דחו השופטים את טענות העותרים בדבר חוסר סמכות.
השופט שטיין הבהיר כי אם ישנן ראיות להתנהלות המנוגדת לחוק מצד נציגים בקלפי, ליו"ר הוועדה יש את הסמכות המלאה להתערב ולהורות על שינוי. השופט חאלד כבוב חיזק את הדברים וציין כי הנציגים בקלפיות משמשים כזרועו הארוכה של יו"ר הוועדה, האמונה על טוהר הבחירות, ועל כן מחויבים לפעול בהתאם להנחיותיו. הדיון חשף מתח מובנה בין הפרקטיקה המפלגתית המסורתית לבין עקרונות הגנת הפרטיות וסמכויות הפיקוח של ועדת הבחירות. השופטים הקשו על בא כוח הליכוד בשאלה האם הזכות למעקב מפלגתי גוברת על איסור פגיעה בפרטיות הבוחר, תוך שהם מבהירים כי האיסור שקבע השופט סולברג חל על כלל המפלגות באופן שוויוני.
העתירה מעוררת שאלות רוחב בנוגע לאיזון הנדרש בין הרצון של מפלגות למקסם את אחוזי ההצבעה של תומכיהן לבין החובה לשמור על הליך בחירות אנונימי ופרטי. בשלב זה, ההליך המשפטי טרם הוכרע, והצדדים ממתינים להחלטת בית המשפט בסוגיה עקרונית זו, המהדהדת את היחסים בין הטכנולוגיה המפלגתית לבין החוק המגן על פרטיות הבוחר בקלפי.