סכסוך ירושה מורכב ומסועף עומד בימים אלו במוקד דיון משפטי, במסגרתו דורשת בת יחידה לבטל צוואה של אמה המנוחה, המוערכת בשווי של עשרה מיליון שקלים. הפרשה, אשר פורסמה לראשונה ב-N12, מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לתוקפם של מסמכי צוואה שנערכו בסמוך למותו של המוריש ובנסיבות של נתק משפחתי. על פי הטענות שהוצגו בפני רשם הירושות על ידי עורכי הדין בעז קראוס ונעה בינדר שטיינברג, המייצגים את הבת, האם המנוחה העבירה בצוואתה האחרונה את מלוא רכושה לשורה של נהנים, בהם חוקר פרטי שנתן לה שירותים, עמותה שבבעלותו, קרובת משפחה רחוקה ואישה נוספת.
זאת, בניגוד מוחלט לצוואות קודמות שבהן הוגדרה הבת כיורשת יחידה ונהנתה מתמיכה כלכלית שוטפת לאורך שנים. המבקשת טוענת כי הנתק בינה לבין אמה החל על רקע סכסוך גירושין של האם, שבו סירבה הבת ליטול חלק בפעולות שלדבריה נועדו להברחת נכסים. לטענת הבת, מצבה הנפשי של האם הורע בתקופה זו, וגורמים בעלי עניין ניצלו זאת כדי לבודד אותה ולהשפיע עליה לחתום על הצוואה החדשה, במועד סמוך למכירת דירת מגוריה בתל אביב. הבסיס המרכזי להתנגדות המשפטית נשען על מספר טענות משפטיות מרכזיות, ביניהן היעדר כשירות של המנוחה לערוך צוואה וטענה להשפעה בלתי הוגנת מצד הנהנים החדשים.
בנוסף, המבקשת מציגה ראיה מפתיעה אשר עשויה לטרוף את הקלפים: המילה 'מבוטלת' רשומה בכתב יד על גבי המסמך המשפטי. בטיעוניהם, טוענים באי כוחה של הבת כי רישום זה מהווה הודעת ביטול תקפה כמשמעותה בחוק הירושה. המקרה ממחיש את המורכבות הקיימת בדיני ירושה, במיוחד כאשר מדובר בנכסים משמעותיים ובחשש לניצול יחסי תלות של קשישים או אנשים במצוקה. שאלת הוכחת הכשירות המשפטית של האם במועד החתימה, יחד עם בחינת הנסיבות האופפות את כתיבת המילה 'מבוטלת', צפויות לעמוד במרכז הדיונים הקרובים.
בתי המשפט נוהגים לבחון בזהירות רבה טענות בדבר פגמים בצוואה, בפרט כאשר קיים חשש שהצוואה אינה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. בשלב זה מדובר בטענות בלבד, וטרם התקבלה הכרעה שיפוטית בתיק. הציבור נדרש לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו על פי הראיות שיוצגו בפני הרשות הרלוונטית, וכי אין לראות בתיאור זה ייעוץ משפטי או המלצה לפעולה.