פעיל ההסברה יוסף חדאד הכריז לאחרונה על הצטרפותו לזירה הפוליטית במסגרת מפלגת 'עמך ישראל', בראשות עופר וינטר, כשהוא מציב את תפקיד שר ההסברה כמטרתו המרכזית. עם זאת, התוכניות הפוליטיות מלוות בסימן שאלה משפטי נוכח כתב אישום שהוגש נגדו בחודש אוגוסט 2025. על פי דיווחי N12, כתב האישום מייחס לחדאד עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בנשק, וזאת בעקבות אירוע שאירע ביולי 2024. על פי פרטי כתב האישום, במהלך ויכוח בכביש עם רוכב קטנוע, דרך חדאד את נשקו האישי וירה ירייה אחת לעבר הרחוב.
עוד מצוין בכתב האישום כי רוכב הקטנוע מואשם בתקיפה לאחר שירק על רכבו של חדאד. העבירה המיוחסת לחדאד היא מסוג עוון, שהעונש המקסימלי עליה עומד על שלוש שנות מאסר. נכון למועד פרסום הדיווח, הפרקליטות וחדאד מנהלים משא ומתן אינטנסיבי להגעה להסדר טיעון. הליך זה עשוי להשפיע באופן מכריע על העונש שיושת עליו ועל האפשרות להימנע מהרשעה פלילית, דבר שעשוי להשליך על כשירותו הפוליטית העתידית. כיום, התיק מתנהל בבית משפט השלום בתל אביב, כאשר הדיון הקרוב צפוי להיערך בחודש אוקטובר, לאחר פגרת בתי המשפט.
הסוגיה המרכזית העומדת על הפרק היא האם המינוי לשר אפשרי בנסיבות אלו. על פי הלכת דרעי-פנחסי של בג"ץ, מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שעשויות להעיד על פגם מוסרי או פגיעה באמון הציבור, עלול למצוא את דרכו לכהונה בתפקיד שר חסומה. על אף שהלכה זו יושמה עד כה בעיקר בתיקי שחיתות וטוהר המידות, משפטנים מעריכים כי במקרה של חדאד, אם ייבחר לכנסת ויבקש להתמנות לשר, תידרש היועצת המשפטית לממשלה לבחון את חומרת המעשים, את התשתית הראייתית ואת ההשלכות הציבוריות הכרוכות במינוי. יתרה מכך, החוק בישראל מטיל מגבלות על מי שהורשע בעבירות פליליות ונידון למאסר בפועל, וקובע תקופת המתנה של שבע שנים ממועד סיום ריצוי העונש לפני שניתן להיבחר לכנסת, אלא אם יקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי העבירה אינה נושאת עמה קלון.
לפיכך, תוצאות המשא ומתן להסדר הטיעון, ובפרט השאלה האם תכלול ההסכמה הימנעות מהרשעה או קביעה לגבי קלון, יכריעו האם יוסף חדאד יוכל להגשים את שאיפתו הפוליטית ולהתמנות לתפקיד שר בממשלת ישראל.