היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבית המשפט העליון עמדה הממליצה להימנע מהכרעה מיידית בעתירות הדורשות את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי 7 באוקטובר. על פי הדיווח במעריב, היועמ"שית מציעה להותיר את הסוגיה לפתחה של הממשלה שתקום לאחר הבחירות הקרובות לכנסת ה-26. עמדתה זו מגיעה על רקע תקופה ממושכת שבה הממשלה הנוכחית טרם קיבלה החלטה סופית בנושא מנגנון החקירה המועדף עליה. בהרב-מיארה מדגישה בתגובתה כי הקמת ועדת חקירה ממלכתית מהווה את המנגנון המתאים והראוי ביותר בנסיבות העניין, בשל סמכויותיה הרחבות, עצמאותה המוסדית וניתוקה מהדרג הפוליטי.
לשיטתה, חשיבות העצמאות גוברת במיוחד נוכח העובדה כי הוועדה נדרשת לבחון פעולות ומחדלים של הדרג המדיני וגופי המדינה. עם זאת, היועמ"שית סבורה כי בתקופת בחירות, מחויבת הממשלה לנהוג בריסון ובאיפוק בקבלת החלטות מהותיות, ולכן יש לאפשר לממשלה הבאה להכריע בנושא לאחר כינונה. מנגד, בהרב-מיארה לא הסתירה את החששות הכבדים הנלווים לעיכוב המתמשך. היא ציינה כי חלוף של כשנתיים ועשרה חודשים מאז פרוץ המלחמה יוצר מצב חריג, והזהירה כי ככל שהזמן עובר, גדל הסיכון לנזקים ראייתיים ולקשיים באיסוף חומרים ושחזור תהליכי קבלת החלטות.
עמדה זו מעוררת ביקורת בקרב העותרים, ובהם התנועה לאיכות השלטון ומועצת אוקטובר, הטוענים כי הדחייה הנוספת עלולה לפגוע אנושות ביכולת לברר את הכשלים והאחריות להם. הממשלה מצידה קידמה הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" במתכונת שונה מזו הקבועה בחוק, אך הליכי החקיקה לא הושלמו טרם יציאת הכנסת לפגרה. הממשלה הצהירה כי בכוונתה להחיל דין רציפות על ההצעה בכנסת הבאה. בעוד שהיועמ"שית והממשלה מסכימות כעת על הצורך בהמתנה, הנימוקים להסכמה זו שונים מיסודם: בעוד הממשלה נשענת על הצורך בריסון פוליטי, היועמ"שית מבקשת לשמר את הביקורת השיפוטית על הממשלה שתקום. כעת ממתינים בציפייה להחלטת בג"ץ, אשר יידרש לשאלה האם השיהוי הממושך מחייב התערבות שיפוטית אקטיבית או שמא יש לאפשר את המשך ההליכים בזירה הפוליטית.