היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבית המשפט העליון את עמדתה הרשמית בנוגע לעתירות הדורשות את הקמתה המיידית של ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בעמדה שהוגשה לבג"ץ, מביעה היועצת תמיכה עקרונית בכלי זה, תוך הגדרתו ככלי המקצועי והמתאים ביותר לחקר האמת וקביעת אחריות, וזאת בשל מאפייניו המשפטיים המבטיחים חקירה עצמאית ואפקטיבית. עם זאת, היועצת סבורה כי מבחינה משפטית, הקמת הוועדה צריכה להידחות לשלב שאחרי הבחירות הקרובות. ברקע עמדתה של בהרב-מיארה עומד הדין החל על ממשלה בתקופת בחירות.
לשיטתה, מאחר שהממשלה הנוכחית מוגדרת כממשלה יוצאת, חלות עליה מגבלות של איפוק וריסון בקבלת החלטות מהותיות ורגישות, ובהתאם לפסיקה קודמת של בית המשפט, אין זה ראוי כי הממשלה הנוכחית תקבל החלטה בסדר גודל שכזה. יתרה מכך, היועצת ציינה כי הזמן הרב שחלף מאז פרוץ המלחמה והיעדר החלטה ממשלתית ממושכת, מעלים קשיים משפטיים ויישומיים העלולים להשפיע על יעילות החקירה. סוגיה זו נמצאת מזה זמן רב במוקד עימות משפטי וציבורי. מוקדם יותר, בחודש שעבר, מסרה הממשלה לבג"ץ כי לא עלה בידה להשלים את הליכי חקיקת חוק ועדת החקירה, וזאת עקב אילוצי לוחות זמנים, ובשל כך ביקשה מהערכאה המשפטית להימנע מהתערבות בסוגיה.
מנגד, הארגונים העותרים וגופים נוספים המייצגים משפחות שכולות ושורדי שבי, בהם "מועצת אוקטובר", טוענים כי העיכוב בהקמת הוועדה מסב נזק של ממש. לטענתם, השיהוי המתמשך עלול להוביל לאובדן ראיות חיוניות לחקר האמת ולמניעת הסקת מסקנות אישיות. במועצת אוקטובר מתחו ביקורת חריפה על עמדת היועמ"שית, וציינו כי הדחייה מעוררת חשש לפגיעה בבירור האחריות לאירועים. נכון לעת זו, העתירה תלויה ועומדת בפני שופטי בג"ץ, אשר נדרשים להכריע בין עמדת הממשלה, עמדת היועצת המשפטית והטענות המורכבות של העותרים.
משמעותה המעשית של עמדת היועצת המשפטית היא כי בשלב זה, הסמכות להקמת הוועדה נותרת קפואה, כאשר ההכרעה הסופית תועבר לשיקול דעתה של הממשלה שתכונן לאחר הבחירות, בכפוף להחלטת בית המשפט בסוגיה.