המאבק המשפטי סביב חוק התקשורת שקודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ואושר בחודש יולי האחרון, מגיע לנקודת רתיחה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, פנתה אמש (חמישי) לבג"ץ בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים קבוע אשר ימנע את כניסתו לתוקף של החוק, זאת בהמשך לצו ארעי שכבר הוציא בית המשפט העליון במועד מוקדם יותר. בפנייתה הרשמית, מותחת היועצת המשפטית ביקורת נוקבת על הליך החקיקה, אותו היא מגדירה כמשובש ורווי פגמים מהותיים שחייבו את התערבותה של הערכאה השיפוטית העליונה. לפי הדיווח של אתר 'ice', החוק המקורי נועד במטרה מוצהרת לצמצם את הרגולציה בשוק התקשורת הישראלי, בין היתר באמצעות הקלת תנאים להקמת ערוצי חדשות חדשים וביטול הפרדה מובנית בין בעלות על ערוץ לבין חברת החדשות שלו.
עם זאת, טענותיה המרכזיות של בהרב מיארה מתמקדות בשינויים דרמטיים שהוכנסו לסעיפי החוק ברגע האחרון, ללא תשתית עובדתית מספקת וללא שקיפות הליכית. בלב המחלוקת עומד שינוי בהגדרה המשפטית של "בעל רישיון זעיר". לפי עמדת היועמ"שית, הרחבת הגדרה זו כך שתחול על כל גוף תקשורת המפיק הכנסות של עד שני מיליארד שקלים, משנה מהותית את כללי המשחק בשוק. לטענתה, המשמעות הפרקטית של המהלך היא כי כל בעלי הרישיונות לפי חוק הרשות השנייה ייכנסו תחת קטגוריה זו. כפועל יוצא, ערוצי הטלוויזיה הגדולים עלולים להיות פטורים מהחובה לשדר מהדורות חדשות כלל, ובמידה ויבחרו להוסיף ולעשות זאת, הם לא יחויבו עוד להפעילן באמצעות חברת חדשות נפרדת.
בהרב מיארה מדגישה כי מדובר בביטול של ההסדר המרכזי שנועד להגן על העיתונות מפני התערבות של הון ושלטון. היא מתריעה כי מדובר בסכנה מיידית לשתי מהדורות החדשות הגדולות והוותיקות בישראל, וזאת מבלי שהמחוקק קבע הסדרים חלופיים שיבטיחו את עצמאותן ומהימנותן העיתונאית. הפנייה מדגישה כי החוק נדרש להיבחן מחדש בשל הפגיעה הקשה שהוא עלול להסב לשוק תקשורת חופשי. העותרת סבורה כי ללא התערבות בג"ץ, השינויים ימוטטו את חומת ההפרדה הקריטית להבטחת עבודה עיתונאית נקייה מלחצים חיצוניים. הדיון המשפטי הנוכחי מעלה שאלות יסוד על האופן שבו מתקבלות החלטות רגולטוריות בממשלה ועל היקף הפיקוח הנדרש על גופי שידור מרכזיים במדינה.