בצעד חריג למדי, הביע גורם בכיר במשטרת ישראל ביקורת חריפה על עיכוב תקציבי המיועדים לארגון. על פי הדיווח במעריב, המשטרה דורשת העברת תקציב בסך 350 מיליון שקל, שלטענתה נדרש בדחיפות להצטיידות באמצעים טכנולוגיים וחידוש צי הניידות המיושן. המפכ"ל, דני לוי, הבהיר כי בכוונתו לשקול פנייה לערכאות משפטיות, לרבות הגשת עתירה לבג"ץ, כדי להבטיח את קבלת הכספים. גורמים במשטרה ציינו כי הבקשות להעברת כספים נתקלות בקשיים בוועדת הכספים של הכנסת בשל מחלוקות פוליטיות, זאת אף שהבהירו לחברי הכנסת כי התקציב מיועד לצרכים מבצעיים של הארגון ולא לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
עוד הדגיש הגורם כי עיכוב המינויים לתפקידי פיקוד בכירים פוגע בתפקוד הארגון וביכולת המבצעית של יחידות השטח. למרות זאת, המפכ"ל הבהיר כי בכוונתו להמשיך בעבודת המטה לשיבוץ קצינים כדי למנוע קיפאון ניהולי. בהקשר המשפטי, נטען כי עצמאותה המקצועית של המשטרה חיונית לקיום הליך בחירות תקין ואפוליטי במדינה. במקביל למשבר התקציבי והניהולי, המשטרה נמצאת בעיצומה של היערכות מבצעית רחבת היקף לבחירות 2026, הכוללת גיוס של כ-22 אלף שוטרים. מדובר בתוספת משמעותית של כ-5,000 שוטרים בהשוואה לבחירות קודמות.
היערכות זו כוללת תיאום הדוק עם השב"כ ופיקוד העורף, לאור חשש מהפרות סדר לאחר פרסום המדגמים, מניעת ניסיונות לשיבוש ההצבעה, ואבטחה מוגברת במתחמי קלפיות, בדגש על החברה הערבית והחרדית. בהתייחס לאיומים ביטחוניים, ציין הגורם כי אמנם קיימות כוונות כלליות לביצוע פיגועים, אך אין בידי הארגון מידע קונקרטי המצביע על תוכנית ממוקדת לשיבוש הבחירות עצמן. נכון למועד הדיווח, המשטרה מטפלת בכ-18 תיקי חקירה שעניינם הסתה ואיומים על אישי ציבור. השוטרים שיוצבו ביום הבחירות עברו הכשרה ייעודית בנושאי סמכויות וחוקי בחירות, ויופעלו תחת מרכז שליטה ארצי המרכז את תמונת המצב בזמן אמת. הגורם הדגיש כי המשטרה נערכת גם לתרחישי חירום ביטחוניים, כגון ירי טילים, תוך מתן עדיפות לשמירה על חיי אדם והמשכיות תהליך ההצבעה בתיאום עם ועדת הבחירות המרכזית.