בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש גבריאל מגנזי, ובכך אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע למינוי דירקטורית חיצונית בחברת אברות. ההחלטה המאושרת היא פסילת קולותיו של מגנזי בהצבעה באסיפה הכללית של החברה, אשר עסקה בבחירת דירקטורית חיצונית. אישור העליון להחלטת המחוזי משמעו כי מגנזי לא יוכל להשתמש בזכות וטו בנוגע למינוי זה. ההחלטה מהווה ניצחון לחברת שפיר הנדסה, אשר הייתה צד להליך. במקור, בית המשפט המחוזי פסל את קולותיו של מגנזי, לאחר שנקבע כי קיימת תלות בינו לבין המועמדת לדירקטורית חיצונית.
לפיכך, נשללה ממנו הזכות להצביע בבחירה זו. מגנזי, בעל מניות בחברה, ביקש באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, להפוך את ההחלטה, בטענה כי יש לו זכות וטו בנוגע למינוי דירקטורים. בית המשפט העליון, בגלגולו כבית משפט לערעורי רשות, דחה את הבקשה, ובכך השאיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי. משמעות ההחלטה היא כי ישנו גבול לשימוש בזכויות הצבעה של בעלי מניות, במיוחד כאשר קיימת עילה לפסילתם בשל ניגוד עניינים או תלות במועמד. הדבר מחזק את העיקרון של תקינות הליכי מינוי ופיקוח בחברות ציבוריות.