הפרקליטות הודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום, בכפוף להליך שימוע, נגד ד"ר יולנדה יבור, חוקרת מקרא ועמיתת הוראה באוניברסיטת תל אביב ופעילת מחאה. ההחלטה התקבלה באישורם של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית איסמן. כפי שדווח ב-ICE, מדובר בהחמרה של סעיפי האישום מהסתה לאלימות להסתה לטרור. ההליך המשפטי מגיע כעשרה חודשים לאחר שד"ר יבור נעצרה על רקע פרסומים ברשתות החברתיות כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. על פי הפרסומים, התלונה בגין הפרסומים הוגשה במשטרה על ידי ארגון הימין "אם תרצו".
באחד הפרסומים נשוא החקירה, התייחסה ד"ר יבור לאירועים ברומניה שסופם בהוצאתו להורג של המנהיג ניקולאה צ'אושסקו, וקראה לפעול נגד ראש הממשלה ואנשיו. בפרסום אחר, צירפה תמונה של שריפת ביתו של ראש ממשלת נפאל לצד הכיתוב "רק כך". בפרקליטות מציינים כי העונש המרבי בגין עבירות אלו עומד על חמש שנות מאסר. בתגובה להודעת הפרקליטות, טענה באת כוחה של ד"ר יבור, עו"ד אושרת קירמה, כי מדובר בהחלטה הנובעת ממניעים פוליטיים ופסולים, וציינה כי ההודעה הגיעה סמוך לפנייה של מפלגת הליכוד לפרקליטות בדרישה להאיץ את הטיפול בתיק.
ד"ר יבור עצמה התייחסה להחלטה בדף הפייסבוק שלה, שם הודתה לתומכיה והדגישה את המשך פעילותה ומחאתה נגד ראש הממשלה. כעת, עומדת לד"ר יבור הזכות להציג את טענותיה במסגרת הליך השימוע, ורק לאחר מכן תתקבל החלטה סופית מטעם הפרקליטות בדבר הגשת כתב האישום לבית המשפט. הדיון המשפטי מעורר שאלות בנוגע למתח שבין חופש הביטוי והמחאה לבין גבולות החוק בעבירות של הסתה לטרור, סוגיה הנמצאת בלב הדיון הציבורי בישראל בשנים האחרונות.