הוועדה המשותפת של ועדת החוקה וכלכלת הכנסת אישרה לקריאות שנייה ושלישית רפורמה משמעותית בדיני התובענות הייצוגיות בישראל. הצעת החוק, שגובשה על ידי חברי הכנסת יונתן מישרקי וששון גואטה, נועדה לשנות את כללי המשחק בסוגיות צרכניות וכלכליות. המרכיב המרכזי ברפורמה קובע כי לא תתאפשר הגשת תובענה ייצוגית כנגד עסק שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 9 מיליון שקלים. מטרת ההגבלה היא להגן על עסקים קטנים וזעירים מפני חשיפה להליכים משפטיים מורכבים ויקרים. בנוסף לכך, הצעת החוק מציגה מנגנון של "חובת פנייה מוקדמת" לנתבע בטרם פנייה לערכאות.
לפי הנוסח שאושר, במקרים המפורטים בחוק, כגון סוגיות של סימון טובין, אי-קיזוז משקל אריזות, משלוח דברי פרסומת, מחיר ליחידת מידה ונגישות בשירות, יהיה על התובע להמתין תקופה של 60 ימים ממועד הפנייה בטרם יגיש את הבקשה לאישור התביעה. במידה ויוכח כי הוגשה תביעה ללא ביצוע פנייה מקדימה כנדרש, החוק מחייב את בית המשפט להורות על מחיקת הבקשה על הסף. הצעת החוק, שזכתה לדחיפה מצד נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן, מוגדרת על ידי יוזמיה כצעד לחיזוק העסקים בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, ציין כי מדובר בהסכמות רחבות בין סיעות הבית וכי המהלך צפוי להקל על עמותות, ארגונים ועסקים.
סגן השר לשעבר אביר קארה, שתמך אף הוא ביוזמה, טען במהלך הדיונים כי החוק המקורי, שנועד במקור להגן על הצרכן, עבר שינוי שלילי כתוצאה משימוש מוגזם מצד גורמים מסוימים במערכת המשפט. לשיטתו, מדובר בהישג שנועד להשיב את האמון במערכת ולסייע בהורדת יוקר המחיה. התיקון משקף שינוי מדיניות מהותי שמעביר חלק משמעותי מהכוח מיוזמי התביעות בחזרה לבעלי העסקים, באמצעות חיוב הידברות לפני נקיטת צעדים משפטיים. המשמעות המעשית לקוראים ולבעלי עסקים היא הידוק הפיקוח על הגשת תביעות, כאשר אי עמידה בלוחות הזמנים או בפרוצדורה החדשה תוביל לדחייה מהירה של ההליך מצד בתי המשפט. הנוסח הסופי גובש בתיאום בין הגורמים הרלוונטיים במטרה ליצור איזון בין הגנה על הצרכנים לבין תפקוד המגזר העסקי הקטן.