יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, הכריע לאחרונה בבקשת סיעות הליכוד ויהדות התורה לקבל גישה לחומרי בחירות ממספר קלפיות במגזר הערבי. הבקשה הוגשה כחלק מההיערכות להגשת ערעור על תוצאות הבחירות, כאשר המפלגות מבקשות לבחון קיומם של ליקויים משמעותיים בהצבעה. מנגד, ברשימה המשותפת התנגדו לצעד זה וטענו כי המבקשות טרם הוכיחו קיומו של ליקוי בעל השפעה על התוצאות הסופיות. השופט סולברג ציין כי בחינת הראיות המהותיות תתבצע, ככל שיוגש ערעור רשמי, בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
בהחלטתו, העמיד השופט מגבלות ברורות על היקף החומרים שיועמדו לעיון המפלגות. כך למשל, נדחתה הבקשה לקבל גישה לתיעוד קולי או חזותי שביצעו מפקחי טוהר הבחירות. השופט נימק זאת בכך שחומרים אלו מוגנים מכוח הפסיקה, וניתנים להעברה רק לגורמי אכיפת חוק וייעוץ משפטי, ואין להפיצם לכל גורם אחר. בנוסף, נדחתה בקשת העיון ברשימות הסימון ובטופס 1000, מאחר שלשיטת הוועדה מסמכים אלו אינם מכילים נתונים על שעות הצבעה ועל כן אינם רלוונטיים להוכחת טענות המבקשות. לעומת זאת, אושרה הגישה לטופסי ה-IVR ולהערות ועדת הקלפי, תוך הקפדה על השחרת פרטים המוגנים לפי חוק הגנת הפרטיות.
המידע יועבר למבקשות על גבי אמצעי אחסון ממוחשב לאחר ביצוע ההתאמות הנדרשות. לגבי רשימות המחיקה, שהוגדרו כמידע רגיש, הורה השופט כי העיון יבוצע באופן פיזי במשרדי הוועדה בצוותים ייעודיים, בנוכחות משקיפים מטעם הליכוד ויהדות התורה. העיון בנתונים אלו יתבצע באופן מבוקר ובמסגרת הליכים מוגדרים החל מה-12 בנובמבר 2026. המשמעות המעשית של החלטה זו היא הגבלת כלי האיסוף של המפלגות למידע בעל רלוונטיות ישירה לטענותיהן בלבד, תוך שמירה הדוקה על פרטיות הבוחרים ומניעת חשיפת חומרי פיקוח חסויים.
הצדדים ימשיכו בתהליך הבדיקה תחת ליווי מקצועי של מזכירות הוועדה, כאשר כל צד יצטרך בהמשך הדרך לבסס את טענותיו על הראיות שיוצגו בפני הערכאה המשפטית המוסמכת, בהתאם לסטנדרטים הראייתיים הנדרשים בערעורי בחירות.