ועדת הבחירות המרכזית קיבלה שורה של החלטות דרמטיות הנוגעות להרכב הכנסת ה-26, כאשר פסלה את הרשימה המשותפת, את מפלגת רע"מ בראשות מנסור עבאס, את יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה ואת ח"כ עופר כסיף מחד"ש. הדיונים סביב הפסילות התקיימו בהשתתפות יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, אשר נקט בצעד חריג והשתתף בהצבעה בנוגע למועמדותו של אבו שחאדה. השופט סולברג ציין כי מדובר בסמכות שיש להפעיל בזהירות ובריסון, שכן שלילת זכות הבחירה של מועמד פוגעת בציבור הבוחרים הרחב. במסגרת הדיונים, הציגה נציגות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עמדה לפיה התשתית הראייתית נגד אבו שחאדה מעלה לכאורה תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, טענה שאבו שחאדה דחה מכל וכל, תוך שהוא מדגיש את מחויבותו לדרכים פוליטיות ואזרחיות.
מנגד, מפלגות שונות במערכת הפוליטית הציגו עמדות מנוגדות. בעוד שמפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן תמכה בפסילות המדוברות, מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן הודיעה כי היא מתנגדת לפסילת רע"מ והרשימה המשותפת, על אף שביקשה לפסול את אבו שחאדה בשל קווים אדומים שהגדירה. מנסור עבאס הגדיר את ההחלטה לפסול את מפלגתו כמהלך פוליטי מובהק שאינו מבוסס על אמת, בעוד שח"כ עופר כסיף טען כי הבקשות נועדו להשתיק קולות המציבים חלופה למדיניות הקיימת. על פי המפורסם בחדשות 13, בהתאם לדין, החלטותיה של ועדת הבחירות אינן סופיות וטעונות את אישורו של בית המשפט העליון.
הדיון בבג"ץ צפוי להתקיים בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. המשמעות המשפטית של הליך זה היא בחינה של סוגיית שלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על פי חוק יסוד: הכנסת. על פי הערכות שפורסמו, למעט הבקשה בעניינו של אבו שחאדה, רוב הבקשות האחרות אינן צפויות לעמוד במבחן המשפטי הקפדני של בית המשפט העליון. השחקנים הפוליטיים מצדם נערכים להמשך הדיונים בוועדה, העוסקים גם בבקשות לפסילת רשימות נוספות כגון הציונות הדתית, מפלגת הדמוקרטים ועוצמה יהודית. עד לקבלת פסק הדין של בג"ץ, נותרת שאלת הכשירות המשפטית של המועמדים והרשימות במחלוקת משפטית וציבורית ערה.