התפתחות דרמטית בפרשת "ההאקר מאשקלון", מייקל רון דוד קידר, אשר מוסגר בחודש יוני האחרון מנורבגיה לארצות הברית. תצהיר רשמי שהגיש ג׳פרי מ׳ אולסון, בכיר במשרד לעניינים בינלאומיים (OIA) במשרד המשפטים האמריקני, לבית משפט פדרלי בפלורידה, חושף לראשונה באופן מפורט את המאמצים הממושכים של הממשל האמריקני להביא למעצרו ולהסגרתו של קידר בעודו שוהה בישראל. המסמך הוגש כחלק מהתנגדות המדינה לבקשת ההגנה לביטול כתב האישום נגדו. על פי התצהיר, הבקשה הראשונה למעצרו הזמני של קידר הועברה לרשויות בישראל כבר ב-21 באפריל 2017, מיד לאחר הגשת תלונה פלילית נגדו בארצות הברית.
משרד המשפטים הישראלי אישר את קבלת הבקשה ביום למחרת, אולם, לפי עדות הבכיר האמריקני, הבקשה מעולם לא בוצעה בפועל, וגם לא נמסרה לארצות הברית הודעה רשמית על דחייתה. במקביל להליכים הבינלאומיים, ניהלה מדינת ישראל הליך פלילי נפרד נגד קידר בגין הפצת איומי שווא כלפי אלפי מוסדות, בהם מוסדות יהודיים ושגרירויות. קידר הורשע בישראל ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. בשיחות שהתקיימו בין נציגי משרד המשפטים האמריקני לעמיתיהם הישראלים בסוף שנת 2019, הבהירו האחרונים כי הסיכוי להסגרתו של קידר נמוך.
על פי התצהיר, העמדה הישראלית גרסה כי עקרון ה-Prior Prosecution (תביעה קודמת) המעוגן באמנת ההסגרה מהווה מחסום להסגרה, מאחר שקידר כבר נשפט בישראל בגין התנהלות הדומה לזו שבבסיס האישומים האמריקניים. לאורך השנים, ניסו הרשויות בארצות הברית להגיע להסדרים שונים, אך אלו לא צלחו. גם לקראת שחרורו מהכלא הישראלי ב-2024, ניסו האמריקנים לאתר אישומים נוספים שאינם חופפים להרשעה הישראלית, כדוגמת אירועי "סוואטינג". עם זאת, טרם הושלמה הבדיקה, עזב קידר את גבולות ישראל. עו"ד ניר יסלוביץ, שייצג בעבר את קידר, ציין בתגובה כי התצהיר מאשש את טענתו לפיה ארצות הברית ביקשה לעצרו עוד ב-2017, וכי ישראל הציגה את ההליך הפלילי המקומי כמחסום להסגרה.