הפרקליטות באיסטנבול הודיעה על פירוק רשת הונאת השקעות רחבת היקף שפעלה על פי החשד מתוך טורקיה והוציאה במרמה סכומים הנאמדים ביותר מ-3 מיליארד דולר מקורבנות ברחבי העולם. המבצע, שזכה לחשיפה רשמית מצד שר המשפטים הטורקי אקין גורלק והרשויות המקומיות, הוביל למעצרם של 201 חשודים מתוך 248 נגדם הוגש כתב אישום. על פי הדיווחים הטורקיים, תשעה מהעצורים הם אזרחים ישראלים, ואחד מהם מחזיק בנוסף בדרכון פורטוגלי. כתב האישום מצביע על כך שגורמים ישראלים עמדו בראש התשתית הארגונית, אותה כינו הרשויות בטורקיה "ברוני הונאה".
על פי המיוחס להם, פעילות זו החלה לעבור לטורקיה ולמדינות אחרות לאחר שישראל אסרה בשנת 2017 על עסקי "אופציות בינאריות" בתחומה. על פי חומר החקירה, הרשת פעלה תחת חסותן של 29 חברות שונות שהפעילו 44 מוקדי שירות, והציגו מצג שווא של פעילות בתחומי התיירות, הייעוץ ושירותי המוקד. מודל הפעולה העברייני, כפי שפורט בדיווחים, התבסס על גיוס לקוחות פוטנציאליים באמצעות פרסומות ברשתות חברתיות ובמנועי חיפוש, תוך הבטחת תשואות גבוהות מהשקעות במטבעות קריפטוגרפיים ובמט"ח. בשלב הראשון, הקורבנות שוכנעו להשקיע סכומים קטנים, ובהמשך עברו למסלול של השקעות בסכומים גבוהים יותר, תוך שימוש במערכות מסחר המציגות "רווחים" פיקטיביים בלבד.
כאשר ביקשו המשקיעים לפדות את כספם, הם נתקלו בחסימות בחשבונותיהם ונדרשו לשלם תשלומים נוספים, כגון "מס" או עמלות שחרור. הכספים, לפי החשד, כלל לא הושקעו אלא עברו ישירות לחשבונות ולארנקי קריפטו בשליטת מנהלי הרשת מחוץ לטורקיה. הרשויות הטורקיות ציינו כי הרשת הקפידה שלא לפגוע באזרחי ישראל או ארה"ב, בעוד קורבנותיה הגיעו ממדינות רבות, בהן בריטניה, סין, קנדה, אוסטרליה, איחוד האמירויות ורוסיה. במסגרת המבצע הנרחב, שכלל שיתוף פעולה של האינטרפול, הביון הטורקי והמשטרה, נתפסו נכסים בשווי מוערך של כ-31 מיליון דולר, הכוללים נדל"ן, רכבים וחשבונות. יצוין כי מדובר בטענות המופיעות בכתב אישום ובדיווחים רשמיים של הרשויות בטורקיה, וההליך המשפטי בעניינם של החשודים עודנו מתנהל.