לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, סוגיית ייצוג הנשים במוסדות השלטון והשפעתו על סדר היום הציבורי עולה לדיון מחודש. חברת הכנסת, עו"ד עדי עזוז, הציגה נתונים המלמדים על פערים משמעותיים בין שיעורן של הנשים באוכלוסייה לבין נוכחותן הצפויה בפרלמנט. על פי ניתוח רשימות המועמדים ונתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, נשים צפויות לאייש כרבע בלבד ממושבי הכנסת הבאה. בנוסף, קיימת דריכות בנוגע לסיכויי הבחירה מחדש של חברות כנסת מכהנות, שעל פי תחזיות עשויים להיות נמוכים משמעותית מאלו של חברי כנסת גברים.
במסגרת זו, הועלתה ביקורת כלפי מפלגות שאינן משלבות נשים ברשימותיהן כלל, תוך העלאת טענות כי הדבר עומד בסתירה לעקרונות דמוקרטיים ולפוטנציאל הייצוג הנשי. ההשלכות של חוסר ייצוג זה באות לידי ביטוי, על פי הנטען, גם בהרכב השירות הציבורי. בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה, צוין כי אף שנשים מהוות את רוב עובדי המדינה, שיעורן בדרגי הניהול הבכירים נמוך במידה ניכרת, מה שמעלה דרישה לבחינה מחודשת של מדיניות המינויים. מעבר לסוגיית השוויון המגדרי במינויים, מועלות טענות באשר לקשר הישיר בין זהות מקבלי ההחלטות לבין סדר העדיפויות הלאומי.
מחקרים שצוטטו על ידי ח"כ עזוז מצביעים על כך שחברות כנסת נוטות לעסוק בהיקף רחב יותר בנושאים הקשורים לרווחת נשים, ילדים ואוכלוסיות מוחלשות. נוכח נתוני הפשיעה והאלימות כלפי נשים בשנה האחרונה, הועלו טענות מצד ח"כ עזוז כי הצעות חוק ממוקדות להגנה על נשים, לרבות כאלו העוסקות בהרחבת הגדרות אלימות במשפחה ומניעת החזקת נשק לבעלי רקע פלילי, לא זכו לקידום מספק מצד הממשלה היוצאת. הקוראים מתבקשים לתת את דעתם על משקל הסוגיות הללו בבואם אל הקלפי, שכן תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על הממשלה שתקום, על הרכב נציגיה ועל האג'נדה החקיקתית שתקודם במושב הבא. השיח המשפטי-פוליטי סביב סוגיה זו מדגיש את החשיבות המיוחסת למבנה הרשימות ולמיקומן של נשים בתוך המרחבים הריאליים, ככלי להבטחת ייצוג רחב יותר של כלל האוכלוסייה במוקדי הכוח בישראל.