בתחום דיני המשפחה בישראל, פתיחת הליך גירושין אינה מתחילה ישירות בבית המשפט, אלא במעבר הכרחי דרך הליך ליישוב סכסוך. לפי דיווח ב'וואלה - חדשות המשפט', הליך זה, שנועד במקור לפייס בין בני זוג ולמנוע הסלמה מיותרת, הפך לזירה משפטית וטקטית מורכבת שבה לעיתוי ההגשה ולתום הלב של הצדדים יש השפעה מכרעת על גורל התיק כולו. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב כל צד להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם ניתן להגיש תביעה מהותית. הבקשה מוגשת ליחידות סיוע הפועלות לצד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
על פי עו"ד משה פרדס, מי שמגיש את הבקשה ראשון זוכה ליתרון מובהק, שכן החוק מעניק לו זכות ראשונים למשך 15 ימים בתום תקופת עיכוב ההליכים לבחור את הערכאה שבה יתבררו תביעותיו בנושאי רכוש, מזונות ומשמורת. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, שנמשכת כ-60 ימים, לא ניתן להגיש תביעות רגילות, אם כי החוק מאפשר הגשת סעדים זמניים דחופים, כגון צווי מניעה או עיקולים, במטרה למנוע הברחת נכסים או פגיעה בזכויות. נקודה מרכזית העולה מהדיווח היא חובת תום הלב. עו"ד פרדס מדגיש כי שימוש בבקשה ליישוב סכסוך כאמצעי "חסימה" טקטי, במיוחד כאשר קיים הסכם קודם בין הצדדים, נחשב לחוסר תום לב.
בהקשר זה, הוא מציין מקרה שבו ייצג צד שהיה חתום על הסכם גישור, כאשר הצד השני הגיש בקשה ליישוב סכסוך בהפתעה מבלי להודיע כנדרש. בית המשפט נעתר לבקשתו של עו"ד פרדס ומחק את ההליך בשל חוסר תום הלב, ובהמשך אף הטיל הוצאות משפט על הצד שהגיש את הבקשה בחוסר סמכות עניינית או תוך טעות בחישוב הימים. עו"ד פרדס מבהיר כי חובת תום הלב היא כלל משפטי מחייב, וכי הגשה המנוגדת להסכמים חתומים או לכללים פרוצדורליים עלולה להוביל למחיקת ההליך על ידי השופט. המלצתו המקצועית של עו"ד פרדס לקוראים היא להקפיד על קבלת ייעוץ משפטי מוקדם, שכן ההחלטה היכן וכיצד להגיש את הבקשה הראשונית יכולה להשפיע על המתווה המשפטי של התיק. המידע בכתבה מהווה סקירה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני המותאם לנסיבות הספציפיות של כל תיק.