לקראת הבחירות לכנסת ה-27, המפלגות השונות מציגות את עמדותיהן בנוגע לשינויים המוצעים במערכת המשפט, נושא שעורר מחלוקת רבה בשנים האחרונות. מפלגות רבות ביקשו להבהיר את תוכניותיהן בנוגע לרפורמה המשפטית, הרכב הוועדה לבחירת שופטים, סמכויות בית המשפט העליון ופסקת ההתגברות, כשהן מסמנות את הנושא כקו הזינוק לעימות הצפוי לאחר ה-27 באוקטובר. מפלגת הליכוד סירבה להשיב לפנייה בנושא. מפלגת "ישר! " בראשות גדי איזנקוט הדגישה את מחויבותה לחיזוק הדמוקרטיה ולביצור יסודותיה, תוך הכרה בשבריריות המבנה המשטרתי בהיעדר כללי משחק מוסכמים בין רשויות השלטון.
המפלגה מתכננת לבטל את "החוק לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים" ולהוביל תהליך מקצועי שישאף להסכמות רחבות, תוך אימוץ בחקיקת יסוד של מנגנון בחירות שופטים שיגן על עצמאות השפיטה. כמו כן, "ישר! " מתנגדת למנגנון ההתגברות וקוראת לשקם את האיזון בין הכנסת למערכת המשפט, ולעגן מנגנון מתוקן לביקורת שיפוטית על חקיקה. מפלגת "ביחד" מבקשת להסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט, ולחוקק את חוק יסוד: החקיקה, שיקבע את כללי התערבות בית המשפט. המפלגה מתכננת גם לחוקק את מגילת העצמאות כחוק יסוד, לבטל את החוק החדש לבחירת שופטים ולמנוע פוליטיזציה של המערכת.
"ישראל ביתנו" מקדמת מהלך כולל לכינון חוקה לישראל, שתובא להכרעת הציבור במשאל עם. המתווה המוצע, שגובש עם פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' אוריאל רייכמן ומשה נסים, יסדיר את כללי המשחק הדמוקרטיים, זכויות היסוד והאיזון בין הרשויות. המפלגה מתנגדת לתיקונים חד-צדדיים ומציעה הסדר חוקתי שלם, ששינויו ידרוש רוב של 80 חברי כנסת. "עוצמה יהודית" נמצאת בעיצומם של עבודות מטה לכתיבת מצע משפטי מפורט, שיוצג בקרוב. במפלגת "הדמוקרטים" טוענים שהשינויים הנדרשים במערכת המשפט מתמקדים בשיפור השירות לאזרח, ולא בהרס הדמוקרטיה.
הם מבקשים לפעול להקמת ערכאת ערעור, חיזוק הליכי גישור ובוררות, הרחבת תקנים, קיצור הליכים ומינוי שופטים. המפלגה קוראת לשינוי הוליסטי בשיטה הישראלית, הכולל עיגון הפרדת רשויות, עצמאותן והסמכויות שלהן. מפלגת "עמך ישראל" סבורה שבית המשפט לקח לעצמו סמכויות-יתר, ומציעה תיקון שיאפשר לרצון העם לבוא לידי ביטוי דרך נציגיו. המפלגה מציעה להוסיף ערכאה נוספת למינוי שופטים באופן מאוזן, להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים, ולצמצם את עילת הסבירות. "המילואימניקים-הכלכלית" תומכת בשינויים במערכת המשפט, ובפרט בחוק יסוד: החקיקה, לחיזוק מעמד הכנסת.
המפלגה מציעה הרכב מאוזן לוועדה לבחירת שופטים ודורשת רוב מיוחס של יותר מ-72 חברי כנסת לגבור על פסילת בג"ץ. בנוגע לעילת הסבירות, המפלגה מבקשת לצמצם אותה אך לא לבטלה, כחלק מרפורמה כוללת. "הציונות הדתית-זהות" מקדמת המשך של המהפכה המשפטית, הכוללת מינוי נשיא עליון בהצבעה חשאית של שופטים, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ופסקת התגברות, כתנאי סף קואליציוני. היועמ"ש והיועצים המשפטיים במשרדים יהיו משרתי אמון של הממשלה. מפלגת "זהות" (המנהלת קמפיין נפרד) דורשת שינוי שורשי שיחזיר את מערכת המשפט לתפקידה המקורי, ומציעה שהעם יבחר את שופטי העליון בבחירות ישירות, ללא ועדה לבחירת שופטים.
הרשימה המשותפת תומכת בכל צעד לחיזוק המרחב הדמוקרטי והגנה על זכויות, וקוראת לאיזון בין הרשויות, במיוחד במדינה בה זכויות המיעוט הלאומי נפגעות. המפלגה דורשת מנגנון מאוזן לוועדה לבחירת שופטים שישמור על עצמאות המערכת. רע"ם, שבעבר הביעה התנגדות למהלכים מרכזיים של הממשלה ב-2023, סירבה להתייחס לעמדתה הנוכחית. עם זאת, בעבר הביעה המפלגה צורך באיזונים בין הרשויות וקראה למנוע הענקת כוח מוחלט לגוף אחד. רע"מ לא התנגדה עקרונית לשינוי בוועדה לבחירת שופטים, ואף הציעה מודל שיכלול ייצוג לאופוזיציה ולחברה הערבית.
בש"ס, שהביקורת שלה למערכת המשפט גברה, מתכוונים לתקן את המערכת ולהשיב את הכוח לעם ולנבחריו, לאור פסיקות שלטענתם פוגעות בציבור החרדי. "את מורשת מרן לא בג"ץ ולא היועמ"שית יצליחו לעצור", מסרו. יהדות התורה, שהצבעותיה בעד חקיקה משפטית היו בעיקר כמחויבות קואליציונית, מתכוונת לשקול שינויים במערכת המשפט נוכח פסיקות שנתפסות כפוגעות בציבור החרדי, ורואה צורך בשינוי היקף סמכויות השופטים. מפלגת "כחול לבן" סבורה שכוחה של מערכת המשפט גדול מדי ובלתי-מוסדר, אך מנגד, יש להימנע מפוליטיזציה של החלטות משפטיות.
תוכנית המפלגה נועדה להסדיר את חוקי היסוד, להגביל את התערבות בית המשפט בהחלטות הממשלה, לשפר את השירות לאזרח, לחזק את הביקורת על הפרקליטות, ולהסדיר את מערכת היחסים והאיזונים בין הרשויות, תוך חיזוק יכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה.