בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עדותו של מנדלבליט, המצויה כעת ביומה החמישי, מתמקדת בהליכי אישור פתיחת החקירה בתיק 1000 ובהתנהלות גורמי האכיפה באותה עת. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הגיש בקשה רשמית לבית המשפט להוסיף חמישה ימי עדות נוספים על השבעה שכבר אושרו מראש, תוך הבהרה כי ייתכן שיידרש זמן רב אף יותר לסיום החקירה הנגדית. במהלך הדיונים ניסתה ההגנה לערער על תקינות הליכי החקירה, בטענה כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה נגד ראש הממשלה ללא אישורו המפורש של היועץ המשפטי, טענה שמנדלבליט והפרקליטות דחו בתוקף.
מנדלבליט הסביר כי אישור הפתיחה בחקירה התבסס על הקלטות שהובאו בפניו, אולם ציין כי אינו זוכר את תוכנן המדויק או את זהות המוקלטים בהן. עם זאת, הדגיש כי מנקודת מבטו המשפטית, לא הייתה עילה לפתיחה בחקירה פלילית המבוססת על אירועים ספורדיים כמו קבלת שמפניה וסיגרים מלפני עשור. לדבריו, השינוי התפיסתי התרחש רק לאחר עדותה של הדס קליין, אשר הציגה לטענתו תמונה של קו אספקה מתמשך ולא אירועים בודדים. סוגיית המידע המודיעיני שהוביל לחקירה עלתה אף היא לדיון, כאשר מנדלבליט התייחס למושג "הקרחון" – כינוי פנימי למידע שהגיע לידי המשטרה ויוחס ליועצו לשעבר של נתניהו, סאני סנילוביץ.
בהקשר זה ציין היועמ"ש לשעבר כי הוא פעל בזהירות רבה אל מול הלחצים שהופעלו עליו, ושלל טענות כי נכנע ללחצים מצד גורמי חקירה. בנוסף, נדרש מנדלבליט לסוגיית הדלפות מתוך הפרקליטות והמשטרה, נושא שעלה בכותרות גם בעדותו של תת-ניצב בדימוס ערן קמין מוקדם יותר השנה. עדותו הנוכחית של מנדלבליט מהווה אבן דרך בניהול התיק, שכן היא מגיעה שבע שנים לאחר הודעתו על הגשת כתב האישום המתוכנן נגד ראש הממשלה.