משרד הבריאות הודיע השבוע על קידום מהלך רגולטורי משמעותי שמטרתו להילחם במחסור ביוד בקרב אזרחי ישראל. על פי דיווחי אתר וואלה, המשרד מקדם תקנות חדשות שיחייבו את העשרתו של מלח שולחן המיועד לשימוש ביתי ביוד. ההחלטה מגיעה לאחר שנתונים שנאספו לאורך שנים הצביעו על תופעה מדאיגה: בסקרים מקיפים שבוצעו החל משנת 2016 וכן במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בשנים 2020-2021, נמצא כי כ-60% מהילדים וכ-85% מהנשים ההרות בישראל סובלים ממחסור במינרל חיוני זה. ההקשר המשפטי למהלך נובע מהצורך באסדרה של רכיבי מזון מתוך אינטרס בריאות הציבור.
לפי התכנון, חובת ההעשרה תחול על מלח שולחן באריזות ביתיות, המהוות נתח נכבד מהצריכה המקומית, בעוד שמלח המיועד לתעשייה, מלח גס ומלחים מיוחדים יוחרגו מהתקנה. המינון המתוכנן עומד על 30 מ"ג יוד לכל ק"ג מלח, מהלך שלפי הערכות המשרד יספק תוספת משמעותית לצריכה היומית המומלצת. יוד הוא מרכיב קריטי בייצור הורמוני בלוטת התריס, האחראים על חילוף חומרים, גדילה והתפתחות קוגניטיבית, במיוחד בקרב עוברים וילדים. על פי עמדת משרד הבריאות, המחסור הממושך בישראל מיוחס בחלקו לשימוש הנרחב במים מותפלים וכן להרגלי תזונה שאינם נשענים מספיק על מוצרים מן הים.
המהלך הישראלי אינו ייחודי ומצטרף למדיניות הנהוגה בלמעלה מ-120 מדינות בעולם, הנחשבת ככלי בטוח ויעיל. עם זאת, המשרד מבהיר כי רמות היוד באוכלוסייה ינוטרו בקפידה גם לאחר יישום התקנות, והמינונים עשויים להתעדכן בהתאם לתוצאות הניטור. משמעות מעשית חשובה עבור הצרכנים היא שהעשרת המלח אינה מהווה היתר או המלצה להגדיל את צריכת המלח היומית. משרד הבריאות מדגיש כי רוב צריכת המלח של הציבור מגיעה ממזון מעובד ולא מהשימוש הביתי. יתרה מכך, התקנות צפויות לכלול דרישות טכניות מוקפדות בנוגע לאריזה ובקרת יציבות, שכן יוד נוטה להתפרק בחשיפה ללחות.
על כן, הציבור יונחה לשמור את המלח המועשר באריזות אטומות ובמקומות יבשים. רשויות הבריאות מדגישות כי גם בעידן של העשרת מזון, ההמלצה הבריאותית להפחתת צריכת המלח הכללית בתפריט נותרת בעינה.