פרשת גיוסם של צעירים שנולדו בישראל להורים מהגרי עבודה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, במסגרת עתירה שהוגשה על ידי כ-43 צעירים וצעירות. העותרים, שסיימו את לימודיהם התיכוניים בישראל, מבקשים להשתלב בשורות צה"ל, אך נתקלים בחסמים בירוקרטיים ממושכים. העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין זרי חזן, מיטל לופוליאנסקי ודרור שטרום, מתמקדת בטענה המשפטית לפיה החוק מסמיך את רשויות הצבא לגייס גם תושבי קבע ויושבי קבע, ללא תלות באזרחותם הישראלית. עם זאת, המדינה הגישה לאחרונה את תגובתה לעתירה, לפיה אין בכוונתה לאפשר את הגיוס בשלב זה.
בתשובת הפרקליטות, המייצגת גם את עמדת משרד הביטחון ורשות האוכלוסין וההגירה, נטען כי לנוכח העובדה שמדובר בתקופת בחירות ובהיעדר שר פנים מכהן, הסוגיה מורכבת ורגישה מדי להכרעה בדרג המקצועי. לפיכך, קבעה המדינה כי נכון להמתין לכינונה של ממשלה חדשה, אשר תוכל לדון בנושא ברמה המדינית. המדינה הדגישה כי מדובר במי ששוהים בישראל ללא מעמד אזרחי מוסדר, וכי מדיניות הגיוס הקיימת בצה"ל חלה רק על אזרחים ותושבי קבע המוכרים על פי חוק. העותרים, מצדם, מביעים אכזבה עמוקה מהחלטה זו.
בשיחות שפורסמו, ציינו הצעירים כי הם חשים שזריקת האחריות בין הגורמים הממשלתיים מונעת מהם לממש את שאיפתם לשרת בצבא, במיוחד בתוך תקופת מלחמה שבה קיים מחסור בכוח אדם לוחם. לטענתם, מדובר בבזבוז זמן יקר, שכן הם רואים בשירות הזדמנות לשילוב משמעותי בחברה הישראלית. העותרים הדגישו כי המוטיבציה שלהם נותרת גבוהה, וכי הם מקווים לפתרון שיאפשר להם לתרום למאמץ המלחמתי, כפי שקרה בעבר עבור צעירים במצבים דומים מתוקף החלטות ממשלה נקודתיות. הפרשה משקפת מתח ממושך בין הדין הקיים לגבי הסדרת מעמד בישראל לבין רצונם של צעירים שגדלו במערכת החינוך הישראלית להשתלב במוסדות המדינה.