פרשת מתחם שדה דב מעלה פעם נוספת אל פני השטח את המתח המובנה בין קידום פרויקטי תשתית רחבי היקף לבין חובת השקיפות המוטלת על גופי המדינה. על פי דיווח של "גלובס", רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מצויה בלב פלונטר משפטי סביב סוגיית זיהום הקרקע במתחם, כאשר העמימות סביב הטיפול בבעיה הסביבתית משפיעה באופן ישיר על יציבות שוק הנדל"ן באזור. בעוד שהרשות הצהירה כי הבדיקות למיפוי הזיהום מתקדמות, היא טרם פרסמה לציבור או לבעלי הזכויות מידע קונקרטי או מיפוי סופי של המפגעים הקיימים בשטח.
מצב דברים זה מותיר את חלוקת הקרקעות במצב של סטגנציה, ומעורר תסכול בקרב בעלי זכויות שונים המדגישים כי אי-הוודאות גורמת נזק כבד ליכולתם להשלים עסקאות מקרקעין. ההשלכות אינן עוצרות במישור התכנוני, אלא מחלחלות אל המישור הצרכני. מהדיווח עולה כי קבוצת רוכשי דירות פועלת כעת לביטול הסכמי אופציה שנחתמו מול יזמים או גורמים משווקים. לטענת הרוכשים, במהלך המשא ומתן ובמועד החתימה על ההסכמים, לא הובא לידיעתם דבר קיומו של זיהום קרקע במתחם. במסגרת ההליכים שהם מבקשים לנקוט, דורשים הרוכשים להשיב לידיהם סכום של כ-1.
55 מיליון שקלים ששולמו על ידם. הטענה המרכזית בבסיס פניות אלו היא כי לו ידעו על הבעיות הסביבתיות והעיכובים שהן מייצרות, לא היו מתקשרים בעסקה מלכתחילה. היעדר השקיפות מצד רמ"י מעלה שאלות באשר לחובות הגילוי החלות על המדינה ועל יזמים בבואם לשווק זכויות במתחמי ענק היסטוריים ששימשו בעבר למטרות ביטחוניות או תעופתיות. מדובר במצב משפטי מורכב שבו חוסר היכולת לקבל תמונה מלאה של המצב הסביבתי מוביל לערעור הוודאות החוזית, וכתוצאה מכך לנטישת פרויקטים מצד קונים ולחשיפה משפטית של המוכרים. ככל שלא יפורסמו נתונים רשמיים וברורים מצד הגופים המוסמכים, נראה כי סכסוכים אלו צפויים להמשיך ולהעסיק את הערכאות המשפטיות, שיידרשו להכריע בין חובת הגילוי לבין מורכבות הליכי הטיהור.