פרשת רצח בניהו רזי, שהתרחש בחודש יולי האחרון בדירה בשכונת נחלאות בירושלים, ממשיכה להסעיר את המערכת המשפטית, הפעם סביב מצבה הבריאותי של אחת הנאשמות בתיק. לינור ששון, אשר עומדת לדין באשמת סיוע לאחר מעשה למעורבים ברצח, מוחזקת במעצר בבית הסוהר נווה תרצה. בימים האחרונים נחשפה הדרמה הרפואית שחוותה העצורה, לאחר שסבלה מתסמינים שונים שהובילו לאשפוזה הדחוף בבית חולים. על פי דיווחי אתר Ice, המבוססים על פרסומים במעריב, ששון החלה להתלונן כבר במהלך חודש ספטמבר על קשיי ראייה משמעותיים, כאבי ראש עזים וקשיים בתנועה ובהליכה.
בכתב הטענות שהוצג בפני בית המשפט על ידי באת כוחה, עורכת הדין חן מאירי, נטען כי אבחון רפואי שנערך לה העלה כי היא סובלת מגידול בראשה וכי היא נדרשת לעבור הליך כירורגי. עורכת הדין מאירי מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות שירות בתי הסוהר, וטענה כי על אף התלונות החוזרות ונשנות, ששון לא פונתה לקבלת טיפול רפואי הולם במועד המוקדם ביותר. מנגד, שב"ס דחה בתוקף את הטענות על הזנחה רפואית. גורמים בשב"ס הבהירו כי הנאשמת נבדקה על ידי צוותים רפואיים, וכי בשלבים הראשונים לא נמצאה הצדקה רפואית לפינוי דחוף לבית חולים.
לטענת הארגון, הפינוי התבצע ללא השהיה מיותרת מרגע שרופא מומחה קבע כי יש בכך צורך רפואי הכרחי. בתוך כך, סוגיית ביקורי המשפחה בבית החולים עמדה במוקד עתירה דחופה שהגישה ההגנה. המשטרה ביקשה להטיל מגבלות מחמירות על הביקורים בזמן האשפוז, אך השופטת אילה אורן הורתה על הקלות מסוימות. בהחלטתה, קבעה השופטת כי לאור המצב הבריאותי המורכב שתואר, אמה, בתה ואחיה של ששון יהיו רשאים לבקרה מדי יום למשך חצי שעה. כמו כן, נקבעו הסדרים מיוחדים ליום הניתוח, אשר יכללו שעה של ביקור לפניו ושעה נוספת לאחריו.
כמו כן, הותר לששון לקיים שיחות טלפון ומגע פיזי מוגבל, בהתאם לשיקול דעתם של השוטרים המוצבים במקום. פרשה זו מדגישה את המתח הקבוע בין החובה לשמור על תנאי מעצר בטוחים לבין החובה לספק מענה רפואי הולם לעצירים, במיוחד כאשר מדובר במצבים רפואיים מורכבים המצריכים התערבות דחופה מחוץ לכותלי הכלא. ההליך הפלילי המרכזי בעניינה של ששון, בגין סיוע לאחר מעשה רצח בניהו רזי, עודנו מתנהל בבית המשפט.