שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, עורר סערה פוליטית וציבורית רחבה לאחר שהודיע על זימונו לשימוע לפני פיטורים של ממלא-מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), יהודה אליהו. הזימון מגיע על רקע טענות שהועלו כלפי אליהו בדבר יחסי אנוש לקויים והדרת נשים בתפקידו, נושאים שהובילו לביקורת פנימית בתוך הרשות. מנגד, בכירים בליכוד ושרים נוספים יצאו להגנתו של אליהו ומתחו ביקורת חריפה על שר השיכון. על פי דיווחי ynet, ראש הממשלה בנימין נתניהו אף הבהיר כי אליהו לא יפוטר, ואף נשקלו סנקציות נגד השר כץ.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם תגובה חריפה שבה גיבה את אליהו וטען כי מדובר באיש מקצוע אידיאולוגי. ההקשר המשפטי למינוי סבוך: אליהו מונה על ידי הממשלה לתפקיד, אך מינויו כקבוע בוטל בעבר בעקבות עתירות לבג"ץ בשל זיקתו הפוליטית לשר סמוטריץ'. כיום הוא מכהן בתקן ממלא-מקום, כאשר תוקף מינויו מוגבל בזמן. הטענות שהועלו כלפיו, הכוללות ביטול אירוע עובדים עקב הופעת נשים וטענות על דפוסי גיוס חיצוניים, הוצגו בפני השר כץ על ידי נציגות ועד העובדים. מנגד, הנהלת רמ"י מסרה בעבר כי ההחלטות על עדכון התוכנית האמנותית נועדו להבטיח את שילוב כלל העובדים.
מבחינה מעשית, הסכסוך מציב אתגר מנהלי משמעותי ליציבות רמ"י, הארגון האמון על ניהול כ-92% מקרקעות המדינה. המקרה משקף מתח בין דרג נבחר לדרג מקצועי, תוך דגש על חשיבות כללי המינהל התקין והשפעתם על גופים סטטוטוריים. המשמעות עבור העוסקים בתחום היא הצורך במעקב אחר תהליכי מינוי ושימועים בגופים ציבוריים רגישים, במיוחד כאשר מדובר בדרגים הממונים על משאבים לאומיים בהיקף נרחב, ובהינתן המעורבות המשפטית והפוליטית המלווה את התפקיד.