ממשלת אזרבייג'ן ניצבת בימים האחרונים במרכזו של מאבק חברתי ופוליטי סביב יישום תקנות תלבושת אחידה במוסדות החינוך במדינה. על פי דיווחים שפורסמו ב-ynet, הרשויות בבאקו הציגו לאחרונה הנחיות חדשות האוסרות על תלמידים להגיע ללימודים בבגדים שאינם תואמים את התלבושת הרשמית או את הצביון החילוני של מערכת החינוך הממלכתית. אף שהתקנות אינן נוקבות במפורש בשם "חיג'אב", יישומן בפועל הוביל למניעת כניסת תלמידות ומורות העוטות כיסויי ראש איסלאמיים לבתי הספר, מה שעורר גל מחאות נרחב ברחבי המדינה.
ההשלכות בשטח היו דרמטיות: על פי הדיווח, עשרות בני אדם נעצרו בגין הפרות סדר, כאשר במוקדים מסוימים תועדו עימותים בין אזרחים לצוותי בתי הספר ושיבושים ביום הלימודים. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים המציגים תלמידות מונעות מלהיכנס למוסדות החינוך, דבר שהוביל להשבתת לימודים נקודתית ולדיווחים על הגבלות גישה לרשתות חברתיות בקרב תושבים במדינה. השלטון האזרי הצדיק את הצעדים תוך התבססות על העיקרון החוקתי של הפרדת הדת מהמדינה. המשבר קיבל תפנית בינלאומית כאשר טורקיה, בעלת בריתה הקרובה של אזרבייג'ן, מתחה ביקורת חריפה על המהלך.
יועץ לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כינה את מניעת הלימודים מתלמידות עוטות חיג'אב כצעד בלתי קביל. בתגובה, מפלגת השלטון האזרית "אזרבייג'ן החדשה" דחתה את הדברים ודרשה מאנקרה להימנע מהתערבות בענייניה הפנימיים. המפלגה הדגישה כי המדיניות הנוכחית מעוגנת בשלטון החוק והשוויון, וכי אין בכוונתה לשנות את עמדתה. ההקשר המשפטי של האירועים נעוץ בחוקת אזרבייג'ן, המבטיחה את חופש הדת לצד הצבת עקרונות חילוניים נוקשים. עם זאת, המתח הנוכחי חושף את המורכבות ביישום מדיניות זו בחברה בעלת רוב מוסלמי שיעי.
בנוסף, הדיון הציבורי סביב האירועים גלש גם ליחסי החוץ של אזרבייג'ן עם ישראל. באקו הדפה ביקורת טורקית בנושא זה, והבהירה כי קשריה הביטחוניים והכלכליים עם ישראל מבוססים על אינטרסים הדדיים ועל המשפט הבינלאומי. עבור הציבור באזרבייג'ן והקהילה הבינלאומית, האירועים מהווים עדות לקושי הקיים בשימור איזון בין שאיפותיה החילוניות של המדינה לבין הרגישויות הדתיות העולות מן השטח.