היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה לבג"ץ עדכון מפורט בנוגע למגמות גיוס בני המגזר החרדי לצה"ל. מהדיווח עולה תמונה מורכבת: מחד, ניכרת עלייה במספר החרדים המשתלבים בשירות הצבאי, ומאידך, שיעור המשתמטים מקרב מגזר זה נותר גבוה ומהווה כ-80% מכלל המשתמטים. לפי נתוני היועמ"שית, בשנת 2025 התגייסו 4,298 חרדים, זאת בהשוואה ל-2,811 מתגייסים בשנת 2024. העלייה מיוחסת לשילוב של מספר גורמים, בהם יצירת מסלולים מותאמים לצרכי המגזר החרדי בצה"ל – הן ביחידות קרביות והן בתפקידים עורפיים – לצד הפעלת סנקציות כלכליות ומעצרים נגד מי שאינם מסדירים את מעמדם מול רשויות הצבא.
על פי עמדת גורמי המקצוע שצוטטו בעדכון, להרחבת סל ההטבות האזרחיות הנשללות ממי שלא התייצב לשירות יש פוטנציאל גבוה להגדלת שורות הצבא הסדיר, שכן מדובר בצעדים המפעילים לחץ ישיר על הפרט. לצד נתוני הגיוס, התייחסה היועמ"שית לאתגרי האכיפה. בניגוד לעבר, ציינה כי קיים כיום תיאום הדוק בין צה"ל למשטרה בנוגע למעצרי עריקים. עם זאת, היא הדגישה כי פעילות אכיפה זו נתקלת בקשיים משמעותיים בשטח. לדברי גורמי ביטחון, המחאות המלוות את פעולות המעצר של משתמטים חרדים יוצרות הפרות סדר רחבות היקף, אשר דורשות הקצאת משאבים משמעותית ומכבידות על היכולת לבצע מעצרים יזומים בצורה סדורה.
בנוגע להליכים פליליים, צוין כי מתחילת שנת 2026 הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים, מתוכם 34 נגד חרדים. זאת לעומת 422 כתבי אישום בשנת 2025 כולה, מתוכם 81 נגד חרדים. נוכח המצב, הבהירה היועמ"שית כי כדי להמשיך ולצמצם את תופעת ההשתמטות ולעמוד בצרכים הביטחוניים הדחופים של המדינה, יש לפעול בשני מישורים מרכזיים: ראשית, הרחבה דחופה של סל צעדי האכיפה הכלכלית האישית, ושנית, חזרה לפעילות יזומה של מעצרים נגד משתמטים מכלל האוכלוסייה, בהתאם לעיקרון השוויון. לדבריה, המבצעים היזומים מהווים כלי הרתעתי מרכזי הנדרש למאבק בהשתמטות מהשירות.